תפילת הדרך — הנוסח המלא וההלכות

כאן נוסח תפילת הדרך המלא בשלושה נוסחים — המכונה גם ברכת הדרך — ולצידו ההלכות המעשיות, כל אחת עם לשון המקור שממנו היא נלמדת.

נוסח תפילת הדרך המלא

בחרו נוסח. הטקסט מובא כלשונו בסידור, עם ניקוד. השורות ללא ניקוד הן הוראות הסידור, לא חלק מן התפילה.

הערה לנוסח אשכנז: בסידור מודפסת בתוך המשפט ההוראה לפי נוסח ספרד — כלומר שהחותמים בנוסח ספרד מוסיפים שם את השם. השארנו את לשון הסידור כפי שהיא.

מקור התפילה בגמרא

מקור החיוב הוא בברכות:

…וּכְשֶׁאַתָּה יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, הִמָּלֵךְ בְּקוֹנְךָ וָצֵא. מַאי הִמָּלֵךְ בְּקוֹנְךָ וָצֵא? אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַב חִסְדָּא: זוֹ תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ. וְאָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַב חִסְדָּא: כׇּל הַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ.ברכות כ״ט ע״ב

ומיד אחר כך מביאה הגמרא את נוסח התפילה — בלשון יחיד:

מַאי תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ? ״יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהַי, שֶׁתּוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַצְעִידֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתִסְמְכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַצִּילֵנִי מִכַּף כׇּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב בַּדֶּרֶךְ, וְתִשְׁלַח בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂי יָדַי, וְתִתְּנֵנִי לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כׇּל רוֹאַי, בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה״.ברכות כ״ט ע״ב

הנוסח שבסידורים שונה מזה — הוא בלשון רבים. הטעם לכך מפורש בעמוד הבא של הגמרא, והוא הסעיף הבא.

למה אומרים אותה בלשון רבים

לִישַׁתֵּף אִינָשׁ נַפְשֵׁיהּ בַּהֲדֵי צִבּוּרָא. הֵיכִי נֵימָא? — ״יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהֵינוּ שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם״ וְכוּ׳.ברכות ל׳ ע״א

כלומר: אדם משתף את עצמו עם הציבור, ולכן אומר ״שתוליכנו״ ולא ״שתוליכני״. וכך נפסק להלכה:

היוצא לדרך יתפלל יהר"מ ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתוליכנו לשלום וכו' וצריך לאומרה בלשון רבים…שולחן ערוך, אורח חיים ק״י:ד׳

״יהר״מ״ שבלשון השולחן ערוך הוא ראשי תיבות של ״יהי רצון מלפניך״.

מאיזה מרחק אומרים אותה

אומר אותה אחר שהחזיק בדרך ואין לאומרה אלא אם כן יש לו לילך פרסה אבל פחות מפרסה לא יחתום בברוך…שולחן ערוך, אורח חיים ק״י:ז׳

שימו לב ללשון: בפחות מפרסה אין חותמים ״ברוך אתה ה׳ שומע תפילה״ — אין כתוב שאין אומרים אותה כלל.

ומהי פרסה? השולחן ערוך אינו נותן מספר דקות. הסידור בנוסח עדות המזרח כן, ומייחס את המידה להליכה:

היוצא לדרך, ושוהה בנסיעתו מחוץ לעיר לפחות מהלך שיעור פרסה (72 דקות) אומר תפלת הדרך…מתוך פתיחת סדר תפילת הדרך, סידור עדות המזרח

שהמידה היא מרחק ולא משך הנסיעה — כלומר המרחק שאדם עובר בהליכה בזמן הזה — עולה מדברי המשנה ברורה עצמו, שמחיל את הפרסה על הרכבת:

…ואין חילוק בין הולך בספינה להולך ביבשה [א"ר] ולפ"ז גם הנוסע על מסילת הברזל יש לו לברך תה"ד אפילו אם נוסע רק פרסה…משנה ברורה ק״י:ל׳

״תה״ד״ הוא קיצור של ״תפילת הדרך״, ו״א״ר״ הוא האליה רבה. המשנה ברורה מוסיף שם שבמקום המוחזק כמסוכן מברכים בכל גווני — גם בפחות מפרסה.

מתי אומרים — אחרי שהחזיק בדרך

״שהחזיק בדרך״ פירושו שכבר יצא מן העיר. המשנה ברורה מגדיר במדויק, ומביא מחלוקת:

…ר"ל שלא יאמרנה כשעדיין הוא בתוך העיר שדר בה אף שמכין עצמו לצאת לדרך ועיבורה של עיר דהיינו שבעים אמה ומעט יותר סמוך לעיר לאחר שכבר כלו כל הבתים הרי הוא כתוך העיר והט"ז מתיר אפילו בתוך העיר משעה שגמר בלבו והכין עצמו לצאת אבל הא"ר והפמ"ג ושארי אחרונים חולקין ע"ז והסכימו דלכתחילה יש ליזהר שלא לעשות כך אך בדיעבד יש לסמוך על דבריו…משנה ברורה ק״י:כ״ט

״הט״ז״ הוא בעל טורי זהב, ״הא״ר״ האליה רבה ו״הפמ״ג״ הפרי מגדים. כלומר לכתחילה — אחרי שיצא מן העיר ומעיבורה ; בדיעבד, מי שאמר אותה בעיר לאחר שהכין עצמו לצאת, יש על מי לסמוך.

ומוסיף שם המשנה ברורה שהדין שונה למי שכבר בדרך:

…וכ"ז בתחלת יציאתו מביתו אבל כשהוא לן בדרך יוכל לומר תה"ד בבוקר כשמכין עצמו לצאת אפילו כשהוא עדיין בעיר דכבר החזיק בדרך…משנה ברורה ק״י:כ״ט

פעם אחת ביום

א"צ לומר אותה אלא פעם אחת ביום אפי' אם ינוח בעיר באמצע היום אבל אם דעתו ללון בעיר ואח"כ נמלך ויצא ממנה לעבור חוצה לה או לשוב לביתו צריך לחזור ולהתפלל אותה פעם אחרת:שולחן ערוך, אורח חיים ק״י:ה׳

עצירה באמצע היום אינה מחייבת לחזור ולומר. מה שמחייב הוא שינוי התכנית: מי שתכנן ללון בעיר, ואז נמלך ויצא ממנה.

שכח לומר אותה

…ואם שכח מלאמרה יאמר אותה כל זמן שהוא בדרך ובלבד שלא הגיע תוך פרסה הסמוכה לעיר שרוצה ללון בה ומשם ואילך יאמר אותה בלא ברכה:שולחן ערוך, אורח חיים ק״י:ז׳

גם כאן: מי שכבר קרוב ליעדו אינו מפסיד את התפילה — הוא אומר אותה בלא החתימה. ולכתחילה, אומר השולחן ערוך שם בשם רש״י והר״י, יאמר אותה בפרסה ראשונה.

מעומד, או תוך כדי נסיעה

…ואם אפשר יעמוד מלילך כשיאמרנה ואם היה רוכב א"צ לירד:שולחן ערוך, אורח חיים ק״י:ד׳

״א״צ״ הוא ״אין צריך״. המשנה ברורה מסביר את הטעם, ומחיל אותו על מי שיושב בעגלה:

…שירידתו ועלייתו טורדתו אלא יעמיד הבהמה מלילך אם אפשר לו שאם ירכוב הרי הוא כמהלך וה"ה ליושב בעגלה שא"צ לירד אלא להעמיד הסוסים אם אפשר לו:משנה ברורה ק״י:כ״ג

ההלכה נאמרה על רכיבה ועל עגלה. מי שנוסע ברכב יפנה לרב שלו לשאלה המעשית — כאן מובאת לשון המקורות בלבד.

להסמיך אותה לברכה אחרת

הר"מ מרוטנבורג כשהיה יוצא לדרך בבוקר היה אומרה אחר יהי רצון כדי להסמיכה לברכת הגומל חסדים ותהיה ברכה הסמוכה לחברתה:שולחן ערוך, אורח חיים ק״י:ו׳

זו הנהגתו של המהר״ם מרוטנבורג כפי שמביא אותה השולחן ערוך. הסידור בנוסח ספרד מתרגם את הרעיון לעצה מעשית:

…יש להסמיך תפלת הדרך לברכה אחרת כדי שתהא ברכה הסמוכה לחברתה לכן כשיוצא בדרך בשחרית קודם התפילה כגון שהוא נחוץ י"ל ברכות השחר על הדרך ולהסמיך תפלת הדרך לברכת השחר וביום יאכל איזה פרי ויסמכנה לברכת הפרי או כשמטיל מים יסמיך אותה לברכת אשר יצר:מתוך פתיחת סדר תפילת הדרך, סידור נוסח ספרד

״י״ל״ שבלשון הסידור הוא ״יאמר״.

בטיסה ובנסיעה בים

סידור נוסח ספרד מביא תוספת לתפילת הדרך לטסים במטוס:

באוירון מוסיפים תפילה זו:

וְיְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ שֶׁתִּשְׁמְרֵנוּ מֵרוּחַ סוֹעָה וְסַעַר וּמִצַּעַר. וְתוֹצִיא רוּחַ טוֹב מֵאוֹצְרוֹתֶיךָ לְהַנְהִיג אֶת סְפִינַת הָאֲוִיר, וְחַזֵּק כָּל מַנְהִיגֶיהָ שֶׁיִּנְהֲגוּ אוֹתָהּ כָּרָאוּי וְהַגִּיעֵנוּ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם בְּלִי שׁוּם פַּחַד. שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי, אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָּךְ, וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ:

ואחר כך יאמר ויעקב הלך לדרכו עד שכינת אל כדלעיל:

ולעוברי ימים ונהרות מביא הסידור תפילה ארוכה בשם הרמב״ן, ואחריה הוראה לחזור לתפילת הדרך הרגילה:

מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁהוֹצֵאתָנִי מִכְּרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם, וּכְשֵׁם שֶׁהוֹצֵאתָנִי לְשָׁלוֹם, כֵּן תּוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתִסְמְכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶךְ, וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת לָעוֹלָם וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֹה יָדֵינוּ, וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רֹאֵינוּ, וְתִגְמְלֵינוּ חֲסָדִים טוֹבִים וְתִשְׁמַע קוֹל תְּפִלָּתֵנוּ. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָה:

תפילה לעוברי ימים ונהרות מהרמב"ן זצ"ל:

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא הַמֻּכְתָּר בְכֶתֶר הָאֱמוּנָה, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן קְדֻשַּׁת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹתֶיךָ שֶׁל רַחֲמִים, וּלְמַעַן קְדֻשַּׁת שַׁעֲרֵי הָרַחֲמִים, וּלְמַעַן זְכוּת יְשֵנֵי חֶבְרוֹן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֲהוּבֶיךָ וּתְמִימֶיךָ, וּלְמַעַן זְכוּת עֲקֵדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק יְחִידֶךָ שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ וְהָיָה עוֹלָה תְמִימָה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה. וּלְמַעַן זְכוּתָם וּקְדֻשָּׁתָם וּנְבוּאָתָם שֶׁל שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא וְשֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְשֶׁל אֱלִישָׁע הַנָּבִיא נְבִיאֶיךָ נְבִיאֵי אֶמֶת, וּלְּמַעַן זְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר מְגִנִּים עַל יִשְׂרָאֵל, תַּעֲמִיד הַיָּם (הַנָּהָר) מִזַּעְפּוֹ, וְיֶחֱשׁוּ גַלָּיו, וְתַעֲשֶׂה רְצוֹן לִבֵּנוּ וְתוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְטוֹבָה, כַּאֲשֶׁר בְּיָדְךָ לַעֲשׂוֹת, וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְתַאֲזִין תְּחִנָּתֵנוּ וַעֲנֵנוּ בְּשָׁעָה הַזֹּאת שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים וּמִתְחַנְּנִים לְפָנֶיךָ, וְתוֹלִיכֵנוּ בְּנַחַת רוּחַ טוֹב כְּפִי הַצֹּרֶךְ, וְתִשְׁמְרֵנוּ מֵהֲמוֹן גַּלִּים וּמִשְּׁאוֹן מִשְׁבְּרֵי יָם, מֵרוּחַ סֹעָה מִסַּעַר וּמִצַּעַר וּמִבִּלְבּוּל עִתִּים וּמֵחִלּוּף זְמַנִּים וּמֵהַבְּרִיּוֹת הָרָעוֹת הַגְּדֵלוֹת בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה, וּמִכָּל צָרָה וּמִכָּל הֶפְסֵד. וְאַל יְעַכְּבֵנוּ לֹא מַשְֹׁטִין וְלֹא מֵצַּר וְלֹא מַזִּיק וְלֹא מְבַלְבֵּל וְלֹא מַפְחִיד וְלֹא מְאַיֵּם. וְתוֹצִיא רוּחַ טוֹב מֵאוֹצְרוֹתֶיךָ לְהַנְהִיג הַסְּפִינָה, וְחַזֵּק כָּל תּוֹפְשֵׂי מָשׁוֹט וּמַנְהִיגֶיהָ וּמַלָּחֶיהָ וְחוֹבְלֶיהָ וְאָמָנֶיהָ שֶׁיִּנְהֲגוּ אוֹתָהּ כָּרָאוּי, בְּלֹא עַצְלוּת וּבְלֹא חִשּׁוּל וּבְלֹא תִשּׁוּת כֹּחַ, וְהַגִּיעֵנוּ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ בְּלִי שׁוּם הֶזֵּק וּבְלִי שׁוּם צַעַר וּבְלִי שׁוּם פַּחַד, כִּי אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם. הָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וְיֶחֱשׁוּ גַלָּיו. שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי, אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ. וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ:

הנכנס לכרך והיוצא ממנו

סידור נוסח ספרד מביא, מיד אחרי תפילת הדרך, ארבע תפילות קצרות לכניסה לעיר וליציאה ממנה:

הנכנס לכרך יאמר זה קודם שנכנס:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּכְנִיסֵנִי לִכְּרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם:

נכנס בשלום יאמר:

מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁהִכְנַסְתַּנִי לִכְּרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם:

בקש לצאת מהכרך יאמר:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מִכְּרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם:

יצא משם בשלום יאמר:

מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁהוֹצֵאתָנִי מִכְּרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם, וּכְשֵׁם שֶׁהוֹצֵאתָנִי לְשָׁלוֹם, כֵּן תּוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתִסְמְכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶךְ, וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת לָעוֹלָם וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֹה יָדֵינוּ, וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רֹאֵינוּ, וְתִגְמְלֵינוּ חֲסָדִים טוֹבִים וְתִשְׁמַע קוֹל תְּפִלָּתֵנוּ. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָה:

מקורות

• ברכות כ״ט ע״ב — מקור החיוב ונוסח התפילה בלשון יחיד
• ברכות ל׳ ע״א — לישתף איניש נפשיה בהדי ציבורא — לשון רבים
• שולחן ערוך, אורח חיים ק״י:ד׳ — לשון רבים; מעומד; רוכב אין צריך לירד
• שולחן ערוך, אורח חיים ק״י:ה׳ — פעם אחת ביום; נמלך ויצא
• שולחן ערוך, אורח חיים ק״י:ו׳ — הנהגת המהר״ם מרוטנבורג — ברכה הסמוכה לחברתה
• שולחן ערוך, אורח חיים ק״י:ז׳ — שיעור פרסה; שכח לאומרה; פרסה ראשונה
• משנה ברורה ק״י:כ״ג — טעם שאין הרוכב יורד; והוא הדין ליושב בעגלה
• משנה ברורה ק״י:כ״ט — עיבורה של עיר; מחלוקת הט״ז והא״ר והפמ״ג
• משנה ברורה ק״י:ל׳ — ספינה ורכבת; מקום סכנה בכל גווני
• סידור אשכנז — Daat Siddur Ashkenaz — נוסח אשכנז
• סידור נוסח ספרד — תורת אמת — נוסח ספרד; תפילת הטיסה; תפילת הרמב״ן; הנכנס לכרך
• סידור עדות המזרח — Shaliehsaboo Edition — נוסח עדות המזרח; שיעור מהלך פרסה