אשר יצר — הנוסח המלא, פירוש המילים וההלכות

הברכה השכיחה ביותר ביום, ואולי המוכרת פחות מכולן מבפנים. כאן הנוסח המלא, ולצידו פירוש המילים כפי שהשולחן ערוך עצמו מבאר אותן — מילה במילה — ואחריו ההלכות המעשיות.

נוסח אשר יצר המלא

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר יָצַר אֶת־הָאָדָם בְּחָכְמָה וּבָֽרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים גָּלוּי וְיָדֽוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶֽךָ שֶׁאִם יִפָּתֵֽחַ אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אִי אֶפְשַׁר לְהִתְקַיֵּם וְלַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ אֲפִילוּ שָׁעָה אֶחָת. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה רוֹפֵא כָל־בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת:

מתוך The Metsudah siddur, 1981

פירוש המילים — לפי השולחן ערוך

הסימן השישי כולו מוקדש לביאור הברכה. הוא פותח בשלושה פירושים ל״בחכמה״:

…כשיצא מבית הכסא יברך אשר יצר את האדם בחכמה שבריאת האדם היא בחכמה נפלאה וי"מ על שם שהגוף דומה לנוד מלא רוח והוא מלא נקבים כדלקמן בסמוך וי"מ בחכמה שהתקין מזונותיו של אדם הראשון ואח"כ בראו…שולחן ערוך, אורח חיים ו׳:א׳

שלוש קריאות: החכמה שבבריאת האדם עצמה ; החכמה שבגוף המלא נקבים ואינו מתרוקן ; והחכמה שהכין הקב״ה את מזונו של אדם הראשון לפני שבראו.

נקבים נקבים חלולים חלולים

…וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים פירוש נקבים רבים כגון פה וחוטם ופי טבעת וגם ברא בו אברים רבים חלולים כמו לב וכרס ומעים…שולחן ערוך, אורח חיים ו׳:א׳

שני סוגים שונים, ולא כפילות לשון: נקבים — פתחים כמו הפה, החוטם ופי הטבעת ; חלולים — איברים חלולים כמו הלב, הכרס והמעיים.

והמשנה ברורה מוסיף הערה מעשית בהגייה:

…פי' איברים חלולים ולא יאמר חללים דבחלל לא שייך בריאה:משנה ברורה ו׳:א׳

אומרים חֲלוּלִים ולא חֲלָלִים — דבחלל לא שייך בריאה.

שאם יסתם אחד מהם

…שאם יסתם אחד מהם כלומר שבנקבים יש נקב א' שהוא הפה כשהוא במעי אמו הוא סתום וכשיוצא לאויר העולם הוא נפתח ואם כשיוצא לאויר העולם היה נשאר סתום לא היה אפשר להתקיים אפי' שעה אחת והאברים החלולים אם היה נפתח אחד מהם לא היה אפשר להתקיים אפי' שעה אחת…שולחן ערוך, אורח חיים ו׳:א׳

המשל הוא הפה: במעי אמו הוא סתום, וביציאתו לאוויר העולם הוא נפתח. ומכאן שני הכיוונים — נקב שנסתם, ואיבר חלול שנפתח.

רופא כל בשר ומפליא לעשות

…רופא חולי כל בשר ע"ש הנקבים שברא בו והוציא פסולת מאכלו כי אם יתעפש בבטן ימות והוצאתו הוא רפואה. ומפליא לעשות מפני שהאדם דומה לנוד מלא רוח ואם יעשה אדם בנוד נקב כחודה של מחט הרוח יוצא והאדם מלא נקבים ורוחו משתמרת בתוכו הרי זה פלא…שולחן ערוך, אורח חיים ו׳:א׳

הדימוי חד: נוד מלא רוח שמנקבים אותו כחודה של מחט — הרוח יוצאת. והאדם מלא נקבים, ורוחו נשמרת בתוכו. הרי זה פלא.

והרמ״א מוסיף פירוש משלו, וקושר את שני חלקי החתימה זה בזה:

…ועוד יש לפרש שמפליא לעשות במה ששומר רוח האדם בקרבו וקושר דבר רוחני בדבר גשמי והכל הוא ע"י שהוא רופא כל בשר כי אז האדם בקו הבריאות ונשמתו משתמרת בקרבו (דברי עצמו):שולחן ערוך, אורח חיים ו׳:א׳, בהגהת הרמ״א

מתי מברכים — וללא ברכת נטילת ידים

…כל היום כשעושה צרכיו בין קטנים בין גדולים מברך אשר יצר ולא על נטילת ידים אף אם רוצה ללמוד או להתפלל מיד…שולחן ערוך, אורח חיים ז׳:א׳

שני דברים בשורה אחת. הראשון: כל היום, בקטנים כבגדולים. השני, והוא הנקודה שרבים אינם יודעים — מברכים אשר יצר ולא ״על נטילת ידים״, אף אם רוצה ללמוד או להתפלל מיד. השולחן ערוך שולל את הברכה השנייה במפורש.

…היו ידיו מלוכלכות ששפשף בהן א"ה אינו מברך על נטילת ידים: (סמ"ג סי' כ"ז מ"ט):שולחן ערוך, אורח חיים ז׳:א׳, בהגהת הרמ״א

גם כשהידיים התלכלכו — אותה מסקנה. תוספת הרמ״א מחזקת את הכיוון, אינה מוסיפה חיוב.

האם צריך ליטול ידיים בכלל

הטיל מים ולא שפשף אע"פ שצריך לברך אשר יצר אין צריך ליטול ידיו אלא משום נקיות או משום הכון:שולחן ערוך, אורח חיים ז׳:ב׳

מי שהטיל מים ולא שפשף — אף שהוא חייב בברכת אשר יצר, אינו צריך ליטול ידיו מצד הברכה. אם נוטל, זהו משום נקיות או משום ״הכון״ — היכון לקראת התפילה. שני טעמים שאינם חובת נטילה.

האם יש שיעור

אין שיעור להשתין מים כי אפילו לטפה אחת חייב לברך שאם יסתם הנקב מלהוציא הטפה ההיא היה קשה לו וחייב להודות:שולחן ערוך, אורח חיים ז׳:ד׳

אין. והשולחן ערוך מנמק, וזה נדיר ושווה קריאה: אילו נסתם הנקב מלהוציא אותה טיפה עצמה — היה קשה לו, ולכן חייב להודות.

זה כל עניינה של הברכה: לא על הכמות, אלא על כך שהגוף פועל.

שכח לברך — ומה קודם למה

…ואפילו אם נמשך זמן גדול אחר עשיית הצרכים אפ"ה חייב לברך. ואם לא בירך אשר יצר עד שרוצה להטיל מים שנית דעת הפמ"ג דמקודם שיטיל יברך אשר יצר על ההטלה הראשונה אבל בש"ת הסכים בשם כמה אחרונים דאם נזכר לאחר שהתחיל לו תאוה שוב לא יברך…משנה ברורה ז׳:א׳

נקודה ראשונה, ברורה: אף לאחר זמן רב, עדיין חייב לברך.

ואחריה מחלוקת במקרה מסוים — מי שלא בירך וכבר צריך לחזור. לפרי מגדים, יברך תחילה על הפעם הראשונה ורק אז ילך. לשערי תשובה, בשם כמה אחרונים, משהתעורר בו הצורך מחדש — שוב אינו מברך.

ומה קודם למה, כששכח גם ברכה אחרונה?

…מי שאכל דבר שחייב ברכה אחרונה ושכח והטיל מים ונזכר קודם שבא לברך אשר יצר איזה מהם קודם והשיב דאשר יצר קודם דתדיר…משנה ברורה ז׳:ב׳

אשר יצר קודמת — משום תדיר, שהיא השכיחה יותר.

מקורות

• שולחן ערוך, אורח חיים ו׳:א׳ — ביאור הברכה מילה במילה; פירוש הרמ״א למפליא לעשות
• שולחן ערוך, אורח חיים ז׳:א׳ — כל היום; אשר יצר ולא על נטילת ידים
• שולחן ערוך, אורח חיים ז׳:ב׳ — נטילה משום נקיות או משום הכון
• שולחן ערוך, אורח חיים ז׳:ד׳ — אין שיעור — אפילו טיפה אחת
• משנה ברורה ו׳:א׳ — חֲלוּלִים ולא חֲלָלִים
• משנה ברורה ז׳:א׳ — לאחר זמן רב; פרי מגדים ושערי תשובה
• משנה ברורה ז׳:ב׳ — אשר יצר קודמת לברכה אחרונה — תדיר