הדלקת נרות שבת — מי מדליק, מתי, וכמה נרות

הדלקת הנרות פותחת את השבת, ורוב השאלות המעשיות של ערב שבת נוגעות בה: מי מדליק, כמה נרות, מאיזו שעה, מתי מברכים, והאם ההדלקה עצמה מקבלת שבת. כאן כל נקודה עם לשון המקור שממנה היא נלמדת.

מי חייב בהדלקה

אחד האנשים ואחד הנשים חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת אפי' אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר שזה בכלל עונג שבת הוא:שולחן ערוך, אורח חיים רס״ג:ב׳

החיוב שווה — ולשון השולחן ערוך חזקה: אפילו מי שאין לו מה לאכול שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר, שזה בכלל עונג שבת.

הנשים מוזהרות בו יותר מפני שמצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית…שולחן ערוך, אורח חיים רס״ג:ג׳

הטעם מפורש בלשון הסעיף עצמו: מפני שמצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית.

כשאין יד משגת — סדר העדיפויות

…ואם אין ידו משגת לקנות נר לשבת ולקידוש היום נר שבת קודם וכן אם אין ידו משגת לקנות נר שבת ונר לחנוכה נר שבת קודם משום שלום הבית דאין שלום בית בלא נר…שולחן ערוך, אורח חיים רס״ג:ג׳

שני מצבים, ובשניהם נר שבת קודם: מול נר לקידוש היום, ומול נר חנוכה. והטעם נאמר במפורש — שלום הבית, דאין שלום בית בלא נר.

כמה נרות

…יהא זהיר לעשות נר יפה ויש מכוונים לעשות שתי פתילות אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור: הגה ויכולין להוסיף ולהדליק ג' או ד' נרות וכן נהגו…שולחן ערוך, אורח חיים רס״ג:א׳

שימו לב ללשון: שתי הפתילות כנגד זכור ושמור הן דעת ״יש מכוונים״ — מנהגם של מקצת, לא מספר מחייב. והרמ״א מוסיף שאפשר להוסיף שלושה או ארבעה, וכן נהגו.

ובאותו סעיף מובא מנהג נוסף: האשה ששכחה פעם אחת להדליק מדלקת כל ימיה ג' נרות.

מאיזו שעה מדליקים

לא יקדים למהר להדליקו בעוד היום גדול שאז אינו ניכר שמדליקו לכבוד שבת וגם לא יאחר ואם רוצה להדליק נר בעוד היום גדול ולקבל עליו שבת מיד רשאי כי כיון שמקבל עליו שבת מיד אין זו הקדמה ובלבד שיהא מפלג המנחה ולמעלה שהיא שעה ורביע קודם הלילה…שולחן ערוך, אורח חיים רס״ג:ד׳

שני קצוות: לא מקדימים בעוד היום גדול — שאז אינו ניכר שמדליקו לכבוד שבת — ולא מאחרים. ומי שרוצה להדליק מוקדם ולקבל עליו שבת מיד רשאי, ובלבד שיהיה מפלג המנחה ולמעלה.

⚠️ ושימו לב למידה: שעה ורביע קודם הלילה — בשעות זמניות, כלומר שעה שהיא חלק משנים־עשר מן היום, ולא שבעים וחמש דקות של שעון. אורך השעה הזאת משתנה לפי התקופה והמקום.

נוסח הברכה — ומתי מברכים

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת

לשון השולחן ערוך, אורח חיים רס״ג:ה׳ — במהדורת מגיני ארץ, ללא ניקוד.

כשידליק יברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת אחד האיש ואחד האשה…שולחן ערוך, אורח חיים רס״ג:ה׳

ושימו לב לסיום: אחד האיש ואחד האשה — הברכה אחת היא לשניהם, כשם שהחיוב אחד.

ועל השאלה הנפוצה — לפני ההדלקה או אחריה — הרמ״א מביא מחלוקת ואינו מכריע:

…יש מי שאומר שמברכין קודם ההדלקה ויש מי שאומר שמברך אחר ההדלקה (מרדכי סוף ב"מ) וכדי שיהא עובר לעשייתו לא יהנה ממנו עד לאחר הברכה ומשימין היד לפני הנר אחר ההדלקה ומברכין ואח"כ מסלקין היד וזה מקרי עובר לעשייה וכן המנהג…שולחן ערוך, אורח חיים רס״ג:ה׳, בהגהת הרמ״א

שתי הדעות מובאות זו לצד זו, ואין הכרעה ביניהן. אבל המנהג שהרמ״א חותם בו פותר את המתח למעשה: מברכים אחרי ההדלקה, ומניחים את היד לפני הנר כדי שלא ליהנות ממנו קודם הברכה — וזה נחשב עובר לעשייה.

האם ההדלקה מקבלת שבת

לבעל הלכות גדולות כיון שהדליק נר של שבת חל עליו שבת ונאסר במלאכה ועל פי זה נוהגות קצת נשים שאחר שברכו והדליקו הנרות משליכות לארץ הפתילה שבידן שהדליקו בה ואין מכבות אותה…שולחן ערוך, אורח חיים רס״ג:י׳

זו דעת בעל הלכות גדולות, ועל פיה נהגו מקצת נשים להשליך לארץ את הפתילה שבידן ולא לכבותה.

והסעיף ממשיך במחלוקת על התנאי: ויש אומרים שאם מתנה קודם שתדליק שאינה מקבלת שבת עד שיאמר החזן ברכו מועיל — ויש אומרים שאינו מועיל. גם כאן שתי הדעות מובאות, ולמעשה יש לשאול.

היכן מדליקים — ובאיזה נרות

…ועיקר הדלקה תלויה בנרות שמדליקין על השלחן אבל לא בשאר הנרות שבבית (אור זרוע) וצריך להניח הנרות במקום שמדליקין ולא להדליק במקום זה ולהניח במקום אחר (מרדכי פ' ב"מ):שולחן ערוך, אורח חיים רס״ג:י׳, בהגהת הרמ״א

שתי הלכות מעשיות בשורה אחת. הראשונה: עיקר ההדלקה בנרות שעל השולחן, לא בשאר נרות הבית. השנייה: מניחים את הנרות במקום שבו מדליקים אותם — ולא להדליק במקום זה ולהניח במקום אחר.

…שכיון שאינו יכול לעשות שום תשמיש אצלן כשחוזר אח"כ לביתו בלילה שלא יכשל בעץ ואבן לית ביה משום שלום בית ואם בבית שהדליק היה קצת חשך ומשתמש שם שום דבר לאור הנרות לצורך סעודה ליכא איסורא אף שאין דולקת עד הלילה ואף שאוכל בחצר:משנה ברורה רס״ג:מ״א

הטעם עומד על רגליו: כל תכלית הנר היא שלום הבית — שלא ייכשל אדם בעץ ובאבן. מי שמדליק במקום שלא יֵהנה ממנו כלל, אין שם שלום בית. והמשנה ברורה מוסיף שאם השתמש לאור הנרות לצורך הסעודה ליכא איסורא, גם אם אינן דולקות עד הלילה.

ביום טוב וביום הכיפורים

…גם בי"ט צריך לברך להדליק נר של י"ט ובי"ה בלא שבת יש מי שאומר שלא יברך…שולחן ערוך, אורח חיים רס״ג:ה׳

ביום טוב מברכים ״להדליק נר של יום טוב״. ביום הכיפורים שאינו חל בשבת — יש מי שאומר שלא יברך, וזו דעה מובאת, לא הכרעה.

…ואין צריך לברך זמן על ההדלקה מיהו במקום שנהגו אין למחות בידן:משנה ברורה רס״ג:כ״ג

שתי המחציות יחד: אין צורך לברך שהחיינו על ההדלקה — אבל במקום שנהגו כן, אין מוחין בידן.

מקורות

• שולחן ערוך, אורח חיים רס״ג:א׳ — כמה נרות; שתי פתילות; הוספת הרמ״א
• שולחן ערוך, אורח חיים רס״ג:ב׳ — החיוב — אנשים ונשים כאחד
• שולחן ערוך, אורח חיים רס״ג:ג׳ — הנשים מוזהרות יותר; סדר העדיפויות ושלום הבית
• שולחן ערוך, אורח חיים רס״ג:ד׳ — לא להקדים ולא לאחר; מפלג המנחה בשעות זמניות
• שולחן ערוך, אורח חיים רס״ג:ה׳ — נוסח הברכה; מחלוקת הרמ״א קודם או אחר; יום טוב ויום הכיפורים
• שולחן ערוך, אורח חיים רס״ג:י׳ — בה"ג — ההדלקה מקבלת שבת; מחלוקת בתנאי; היכן מניחים
• משנה ברורה רס״ג:כ״ג — שהחיינו על ההדלקה — ומקום שנהגו
• משנה ברורה רס״ג:מ״א — מדליק במקום שאינו נהנה ממנו — שלום בית