שאלות ההדלקה חוזרות בכל שנה: כמה נרות, מי מדליק בבית, מאיזו שעה, איפה מניחים ומה מברכים. כאן כל נקודה עם לשון המקור שממנה היא נלמדת — כולל המקומות שבהם מרן והרמ״א חלוקים.
חנוכה תשפ״ז — דצמבר 2026
| ליל | ערב | נרות* |
|---|---|---|
| כ״ה בכסלו | שישי 4.12 ערב שבת | 1 |
| כ״ו בכסלו | שבת 5.12 מוצאי שבת | 2 |
| כ״ז בכסלו | ראשון 6.12 | 3 |
| כ״ח בכסלו | שני 7.12 | 4 |
| כ״ט בכסלו | שלישי 8.12 | 5 |
| ל׳ בכסלו | רביעי 9.12 | 6 |
| א׳ בטבת | חמישי 10.12 | 7 |
| ב׳ בטבת | שישי 11.12 ערב שבת | 8 |
* בלי השמש. התאריכים לפי הלוח העברי (Hebcal) ; השעה המדויקת תלויה במקום.
השנה שני ערבי שבת: הנר הראשון והנר השמיני. בערב שבת מדליקים נר חנוכה לפני נרות שבת, לא קודם פלג המנחה, ועם שמן שידלוק עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים — המקורות בהמשך. הנר השני נדלק במוצאי שבת. היום האחרון של חנוכה: שבת, ב׳ בטבת (12 בדצמבר).
…בלילה הראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל ליל' עד שבליל אחרון יהיו שמונ' ואפי' אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר…שולחן ערוך, אורח חיים תרע״א:ב׳
שני דברים בסעיף אחד. הראשון מוסכם: נר אחד בלילה הראשון, ומוסיפים אחד בכל לילה עד שמונה בלילה האחרון.
השני הוא המחלוקת המרכזית של חנוכה. לדעת מרן — אף אם רבים בני הבית, לא ידליקו יותר: חנוכייה אחת לבית. והרמ״א מביא את הדעה השנייה, ואת המנהג:
…וי"א דכל אחד מבני הבית ידליק (רמב"ם) וכן המנהג פשוט ויזהרו ליתן כל א' וא' נרותיו במקום מיוחד כדי שיהיה היכר כמה נרות מדליקין [מהר"א מפראג] :שולחן ערוך, אורח חיים תרע״א:ב׳, בהגהת הרמ״א
ובנוהגים כן, הרמ״א מוסיף הוראה מעשית: שכל אחד יניח את נרותיו במקום מיוחד, כדי שיהיה ניכר כמה נרות מדליקים.
והמשנה ברורה מסייג את היקף המנהג:
…לבד מאשתו דהיא כגופו:משנה ברורה תרע״א:ט׳
כלומר: גם במקום שכל אחד מבני הבית מדליק, האישה אינה מדליקה בנפרד מבעלה.
…המדליק בליל ראשון מברך שלש ברכות להדליק נר חנוכה ושעשה נסים ושהחיינו ואם לא בירך זמן בליל ראשון מברך בליל שני או כשיזכור:שולחן ערוך, אורח חיים תרע״ו:א׳
וזה נוסחן, כלשון הסידור. השורות ללא ניקוד הן הוראות הסידור, לא חלק מן הברכה:
לפני ההדלקה מברכים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם
שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.
בלילה הראשון מוסיפים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם
שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
מתוך Daat Siddur Ashkenaz
בליל הראשון — שלוש. בשאר הלילות — שתיים, בלי שהחיינו. ואם שכח לברך שהחיינו בליל הראשון, אינו מפסידה: מברך בליל שני או כשיזכור
.
ומי שאינו מדליק כלל ואין מדליקין עליו בביתו — יש לו ברכה משלו:
מי שלא הדליק ואינו עתיד להדליק באותו הלילה וגם אין מדליקין עליו בתוך ביתו כשרואה נר חנוכה מברך שעשה נסים ובליל ראשון מברך גם שהחיינו ואם אחר כך בליל ב' או ג' בא להדליק אינו חוזר ומברך שהחיינו:שולחן ערוך, אורח חיים תרע״ו:ג׳
הרואה מברך ״שעשה נסים״, ובליל הראשון גם שהחיינו. ואם אחר כך בא להדליק בליל שני או שלישי — כבר אינו חוזר על שהחיינו.
…אין מדליקין נר חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם סוף שקיעתה לא מאחרים ולא מקדימים ויש מי שאומר שאם הוא טרוד יכול להדליק מפלג המנחה ולמעלה ובלבד שיתן בה שמן עד שתכלה רגל מן השוק:שולחן ערוך, אורח חיים תרע״ב:א׳
הזמן העיקרי הוא עם סוף השקיעה — לא מאחרים ולא מקדימים. ומהו ״סוף שקיעתה״? המשנה ברורה:
…עם סוף שקיעתה - היינו צאת הכוכבים שאז העם עוברין ושבין ורואין בביתו ואיכא פרסומי ניסא…אבל באמת יש הרבה ראשונים דס"ל דכונת הגמרא הוא על תחלת שקיעה שניה והוא בערך רבע שעה מקודם ועיין בביאור הלכה שביארנו דלאותן האנשים הנוהגין להתפלל מעריב בזמנו דהיינו אחר צאת הכוכבים נכון לנהוג כן לכתחלה להדליק קודם מעריב וכ"כ במור וקציעה וכן נהג הגר"א [אכן יטיל בה כ"כ שמן שידלוק חצי שעה אחר צאת הכוכבים]…משנה ברורה תרע״ב:א׳
שתי דרכים, ושתיהן במשנה ברורה. בפירוש דברי המחבר — צאת הכוכבים, כשהעם עוברים ושבים ורואים. ולדעת הרבה ראשונים — כרבע שעה קודם; ולמתפללים ערבית בזמנה נכון להדליק לפני ערבית, וכן נהג הגר״א — ובלבד שיתן שמן שידלוק חצי שעה אחר צאת הכוכבים. השעה עצמה משתנה ממקום למקום: לוח הזמנים של העיר נותן אותה.
וההיתר להקדים אינו היתר גורף אלא יש מי שאומר, לאדם טרוד, ובשני תנאים: מפלג המנחה ולמעלה, ובלבד שיתן בה שמן עד שתכלה רגל מן השוק. שלושה סייגים בשורה אחת.
⚠️ ״פלג המנחה״ נמדד בשעות זמניות, לא בשעון — כמו בהדלקת נרות שבת.
שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק שהוא כמו חצי שעה שאז העם עוברים ושבים ואיכא פרסומי ניסא…שולחן ערוך, אורח חיים תרע״ב:ב׳
חצי השעה הזאת היא שיעור השמן — כמה זמן הנר צריך לדלוק כדי שיהיה פרסומי ניסא — ולא סוף זמן ההדלקה. והרמ״א מוסיף שבזמן הזה, שמדליקים בפנים, אין צורך להיזהר בכך — ומ"מ טוב ליזהר גם בזמן הזה
.
…ומיהו הני מילי לכתחלה אבל אם עבר זה הזמן ולא הדליק מדליק והולך כל הלילה ואם עבר כל הלילה ולא הדליק אין לו תשלומין…שולחן ערוך, אורח חיים תרע״ב:ב׳
כלומר: מי שאיחר — מדליק כל הלילה. ומי שעברה עליו כל הלילה ולא הדליק, אין לו תשלומין על אותו לילה — אבל הרמ״א חותם בנקודה שמרגיעה: ובלילות האחרות ידליק כמו שאר בני אדם אע"פ שלא הדליק בראשונה
.
בערב שבת מדליקין נר חנוכה תחלה ואח"כ נר שבת: הגה ומברך עליהם כמו בחול אע"פ שמדליקין בעוד היום גדול [ת"ה סי' ק"ב] :שולחן ערוך, אורח חיים תרע״ט:א׳
בערב שבת — נר חנוכה קודם, ואחר כך נר שבת; ומברכים כבכל לילה, אף שעדיין יום. עד כמה מוקדם, וכמה שמן — המשנה ברורה:
…ודוקא אחר פלג המנחה שהוא שעה ורביע קודם הלילה כמ"ש בריש סי' תרע"ב. וכבר כתבנו בשם האחרונים דצריך ליתן בה שמן עד שידלק חצי שעה אחר צאת הכוכבים וכן במדליק נרות ואם אין לו כ"כ שמן ונרות גדולות יראה עכ"פ אחת מהן שיהיה דולקת השיעור הזה וכתבו האחרונים דנכון לכתחלה שיתפלל מנחה תחלה ואח"כ ידליק:משנה ברורה תרע״ט:ב׳
שלושה דברים מעשיים: לא לפני פלג המנחה ; שמן או נרות שידלקו עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים — ואם אין כל כך, לפחות אחד מהם ; ולכתחילה מנחה קודם ההדלקה.
מדליקין נר חנוכה בבית הכנסת קודם ההבדלה: הגה וכל שכן בביתו שמדליק ואח"כ מבדיל שהרי כבר הבדיל בבית הכנסת :שולחן ערוך, אורח חיים תרפ״א:ב׳
בבית הכנסת — חנוכה לפני הבדלה. והרמ״א: כל שכן בבית — מדליק ואחר כך מבדיל, שהרי כבר הבדיל בבית הכנסת.
נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לר"ה מבחוץ אם הבית פתוח לר"ה מניחו על פתחו ואם יש חצר לפני הבית מניחו על פתח החצר ואם היה דר בעליה שאין לו פתח פתוח לר"ה מניחו בחלון הסמוך לר"ה…שולחן ערוך, אורח חיים תרע״א:ה׳
סדר יורד, לפי מבנה הבית: פתח הפונה לרשות הרבים ← פתח החצר ← חלון הסמוך לרשות הרבים. הכיוון אחד — שהנר ייראה החוצה.
…ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצוה מניחו על שלחנו ודיו וצריך נר אחר להשתמש לאורו ואם יש מדורה אין צריך נר אחר ואם הוא אדם חשוב שאין דרכו להשתמש לאור המדורה צריך נר אחר:שולחן ערוך, אורח חיים תרע״א:ה׳
ובשעת סכנה — על שולחנו, ודיו. אלא שאז צריך נר אחר להשתמש לאורו, שלא ייהנה מנר החנוכה.
…כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה ואע"פ שאין השמנים נמשכין אחר הפתילה ואין האור נתלה יפה באותן הפתילות…שולחן ערוך, אורח חיים תרע״ג:א׳
הכשרות רחבה — אפילו שמנים שאינם נמשכים יפה אחר הפתילה. ומעל זה יש דרגה, והרמ״א מנסח אותה בדיוק:
…ומיהו שמן זית מצוה מן המובחר [מרדכי וכל בו ומהרי"ל] ואם אין שמן זית מצוי מצוה בשמנים שאורם זך ונקי. ונוהגים במדינות אלו להדליק בנרות של שעוה כי אורו צלול כמו שמן…שולחן ערוך, אורח חיים תרע״ג:א׳, בהגהת הרמ״א
מצוה מן המובחר, לא חובה. וכשאין שמן זית — שמנים שאורם זך ונקי ; והרמ״א מעיד על המנהג בנרות שעווה, כי אורו צלול כמו שמן
.
ומכאן גם דין השמש. אסור ליהנות מאור נרות החנוכה, ואפילו בתשמיש של קדושה:
…לפי שאסור להשתמש בנר חנוכ' בין בשב' בין בחול ואפי' לבדוק מעות או למנותן לאורה אסור ואפי' תשמיש של קדושה כגון ללמוד לאורה אסור ויש מי שמתיר בתשמיש של קדושה ונוהגים להדליק נר נוסף כדי שאם ישתמש לאורה יהיה לאור הנוסף שהוא אותו שהודלק אחרון ויניחנו מרחוק קצת משאר נרות מצוה: הגה ובמדינות אלו אין נוהגים להוסיף רק מניח אצלן השמש שבהן מדליק הנרות והוא עדיף טפי…שולחן ערוך, אורח חיים תרע״ג:א׳, בהגהת הרמ״א
ההיתר בתשמיש של קדושה הוא יש מי שמתיר — דעה יחידה, מובאת ככזאת. והמנהג במדינות אלו הוא השמש, שהרמ״א מעדיף על נר נוסף, ומורה לעשותו ארוך משאר הנרות כדי שאם יבוא להשתמש — ישתמש לאורו.
…בכ"ה בכסליו (מתחילים) שמונת ימי חנוכה ואסורים בהספד ותענית אבל מותרין בעשיית מלאכה ונוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות ויש מי שאומר שאין להקל להם…שולחן ערוך, אורח חיים תר״ע:א׳
הכלל: חנוכה אסור בהספד ובתענית, ומותר במלאכה. ומה שנוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד הנרות דולקות הוא מנהג — והשולחן ערוך מוסיף מיד ויש מי שאומר שאין להקל להם
, כלומר שאין לזלזל במנהג הזה.