Mayim aharonim — obligatoire, ou usage qu'on peut ne pas suivre ?

Les mayim aharonim — « les eaux dernières » — sont le lavage des mains à la fin du repas, avant la birkat hamazon. C'est l'un des rares endroits où le Choulhan Aroukh écrit un mot aussi net que « obligatoire » et rapporte, quelques lignes plus loin, que certains n'en ont pas l'usage. Cette page met les deux textes côte à côte.

Le Choulhan Aroukh écrit : obligatoire

…מים אחרונים חובה:Choulhan Aroukh, Orah Haïm 181:1

Trois mots, et le siman entier porte ce titre — דיני מים אחרונים, les lois des eaux dernières.

Pourquoi les fait-on ?

La Michna Beroura donne deux raisons, et elles ne se recouvrent pas :

…הטעם משום שהידים מזוהמות הן מן האכילה ופסולות לברכה וסמכו חז"ל אקרא דוהתקדשתם והייתם קדושים והתקדשתם אלו מים ראשונים (שיקדשו ידיהם קודם האכילה לטהרם מטומאה כמו שנתבאר לעיל בסימן קנ"ח) והייתם קדושים אלו מים אחרונים ואפילו למי שאינו מברך בעצמו אלא שומע לצאת מפי המברך ויותר מזה אפילו כשאין ידיו מזוהמות כלל מן האכילה ג"כ חייבו חז"ל בנטילת מים אחרונים והוא מפני חשש מלח סדומית דבכ…Michna Beroura 181:1

La première raison est la propreté : des mains salies par le repas ne conviennent pas pour une bénédiction. La seconde tient même quand les mains ne sont pas sales du tout — c'est la crainte du mélah sedomit, le sel de Sodome, dont une trace portée à l'œil était dangereuse. Retenez-la : c'est elle qui explique toute la suite.

Et pourtant : « certains n'en ont pas l'usage »

יש שאין נוהגין ליטול מים אחרונים ואפילו לנוהגי' כן אדם שהוא אסטניס ורגיל ליטול ידיו אחר הסעודה לדידיה הוו ידים מזוהמות וצריך ליטול ידיו קודם ברכת המזון…Choulhan Aroukh, Orah Haïm 181:10

Le même Choulhan Aroukh qui écrivait « obligatoire » rapporte donc un usage qui ne les fait pas. Et il ajoute aussitôt une réserve : même parmi ceux-là, celui qui est אסטניס — délicat, habitué à se laver les mains après le repas — a pour lui des mains mezouhamot, et doit se laver avant la birkat hamazon.

La Michna Beroura explique — et donne les deux camps

…מפני שאין מלח סדומית מצוי בינינו ומשום ידים מזוהמות אין חוששין הואיל ועכשיו אין מקפידין לרחצן מלכלוך המאכל אין זה קרוי זוהמא לנו. ודעת הגר"א בביאורו דצריך ליטול גם האידנא [דטעם מלח סדומית וידים מזוהמות גם עתה שייך וכמ"ש בס"א] וכ"כ המ"א בשם המקובלים דכל אדם יזהר במים אחרונים וכן החמיר המהרש"ל בים של שלמה וכ"כ הברכי יוסף ע"ש שהחמיר הרבה בזה:Michna Beroura 181:22

Le raisonnement de ceux qui ne les font pas est explicite : le sel de Sodome n'est plus répandu, et pour la propreté, « on n'y prête plus attention, ce n'est plus appelé zohama chez nous ».

En face, la Michna Beroura aligne ceux qui maintiennent : le Gaon de Vilna (les deux raisons valent encore aujourd'hui), le Magen Avraham au nom des kabbalistes (« que chacun y prenne garde »), le Maharchal dans son Yam chel Chelomo, et le Birkei Yossef, qui s'y montre très strict.

Autrement dit : la question n'est pas « est-ce écrit ? » — ça l'est — mais « la raison tient-elle encore ? ». Les deux réponses sont dans la Michna Beroura. C'est un point de minhag : suivez celui de votre communauté, et demandez à votre rav.

Jusqu'où faut-il laver ?

אין צריך ליטול אלא עד פרק שני של אצבעות:Choulhan Aroukh, Orah Haïm 181:4

Jusqu'à la deuxième phalange des doigts — pas davantage. Attention à ne pas confondre avec les mayim richonim d'avant le pain, dont la mesure va bien plus haut.

Dans quoi, et avec quoi

מים אחרונים אין נוטלי' על גבי קרקע אלא בכלי מפני רוח רעה ששורה עליהם ואם אין לו כלי נוטל על גבי עצים דקים וכיוצא בהן:Choulhan Aroukh, Orah Haïm 181:2

On ne les verse donc pas à même le sol mais dans un récipient, et à défaut sur des bouts de bois fins. Quant au liquide :

מים אחרונים נוטלים בכל מיני משקים:Choulhan Aroukh, Orah Haïm 181:9

« Tous les liquides » — contrairement aux mayim richonim, qui exigent de l'eau.

Et s'il n'y a que très peu d'eau ?

…ואם יש לו מים מצומצמים צריך למעט במים ראשונים כפי שיעור המבואר בסימן קס"ב סעיף ב' בכדי שישאר לו מעט למים אחרונים ואם אין לו רק כפי שיעור מים ראשונים הם קודמים…Michna Beroura 181:2

On réduit d'abord la quantité des premières eaux pour qu'il reste de quoi faire les dernières. Et s'il n'y a vraiment que de quoi faire les premières — ce sont elles qui passent avant.

Sources

• Choulhan Aroukh, Orah Haïm 181:1 — « mayim aharonim : obligatoire »
• Choulhan Aroukh, Orah Haïm 181:2 — dans un récipient, pas à même le sol
• Choulhan Aroukh, Orah Haïm 181:4 — jusqu'à la deuxième phalange
• Choulhan Aroukh, Orah Haïm 181:9 — tous les liquides conviennent
• Choulhan Aroukh, Orah Haïm 181:10 — l'usage de ne pas les faire ; le cas de l'astenis
• Michna Beroura 181:1 — les deux raisons : mains salies, sel de Sodome
• Michna Beroura 181:2 — eau comptée : priorité aux premières eaux
• Michna Beroura 181:22 — Gra, Magen Avraham, Maharchal, Birkei Yossef