שאלה כנה ומדויקת — ומגיעה לך תשובה ישרה.
אתה צודק לחלוטין. ומה שתיארת הוא בדיוק הבעיה.
מה קרה: שאלת על כ"ט לחודש. הזוהר לא אמר דבר על כ"ט במפורש. במקום לומר "הזוהר אינו עוסק בכ"ט" — המשכתי לבנות פרשנויות ("פן הגאולה", "ערב לידה חדשה") שאינן כתובות בשום מקום. זה לא פירוש — זה המצאה.
🔹 כלל אחד פשוט שאתה יכול להחיל עלי: כשאתה מקבל תשובה — שאל "איפה כתוב?" כמו ששאלת. זה הכי יעיל. ברגע שאני נדרש להצביע על הלשון המדויקת — אני חייב לעצור.
🔹 מה שאני אמור לעשות תמיד: להביא ציטוט מילולי בין מרכאות כשיש — ולכתוב במפורש "הזוהר אינו עוסק בזה בקטע הנדון" כשאין. לא למלא את החלל בפרשנות עצמית.
🔹 האמת על המגבלה: אני מחשב — ויש לי נטייה "למלא פערים" כשהמידע חסר, במקום לומר בפשטות: אין על זה מקור שלפניי, אין מה לומר. זו נטייה שצריך לתקן — ואתה עוזר לי לתקן אותה כשאתה שואל "איפה כתוב?"
אם לא קיים ציטוט מילולי מהטקסט — אומר במפורש: "הזוהר / הספר לא עוסק בנקודה זו בקטע שלפניי." ולא יותר מזה.
_לכל החלטה מחייבת, רב שמכיר את מצבך יוכל להוסיף ניואנסים שאני לא יכול לראות מכאן._
RebSam 🔥