קושיית הרמב״ן על נדר יעקב — בראשית כח, כ
הפסוק אומר:
_"אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש"_
מהי קושיית הרמב״ן
הרמב״ן שואל שאלה חזקה:
כיצד יתכן שיעקב מטיל תנאי על הקב״ה?!
הרי ה׳ כבר הבטיח לו במפורש —
_"והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת"_ (פסוק טו)
ואם כן — מדוע יעקב פותח בלשון "אם" — _"אם יהיה אלהים עמדי"_ — כאילו הוא מסופק בהבטחת ה׳?!
האם יעקב לא האמין בהבטחות ה׳?! זוהי הקושיה.
תשובת הרמב״ן
הרמב״ן מיישב: ה"אם" אינו ספק באמונה — אלא תנאי מוסרי.
יעקב אמר: אם אהיה ראוי לכך שה׳ יהיה עמי — כלומר, אם לא אחטא בדרך — אז אקיים את נדרי.
כלומר — יעקב לא הטיל ספק בהבטחת ה׳, אלא הטיל ספק בעצמו — שמא יחטא ויפסיד את זכותו לכך שה׳ יהיה עמו.
המסקנה
מכאן ניתן ללמוד על גדולתו של יעקב — ככל שגדול האדם, כך הוא מסופק בעצמו יותר ובוטח בה׳ לחלוטין.
📖 מקור:
RebSam 🔥