RebSam

תן לי את מקורות בזהר על הנושא של הערב רב ?

נושא עמוק ויסודי, ג'רמון — הזוהר מדבר עליו במפורש.

מה שהזוהר עצמו אומר — ולא יותר

חשוב לפתוח בדיוק : המקורות שיש לנו על ערב רב בזוהר מגיעים בעיקר דרך ספר גרושין שמצטט ומבאר את הזוהר, ודרך ספר בעיקבתא דמשיחא. להלן מה שנאמר בלשון המקורות עצמם.

🔹 עיקרון ראשון : מיקומם הקוסמי של ערב רב

ספר גרושין, בשם הזוהר, כותב לשון זו :

> "ערב רב לא היו בתוך ישראל ממש אלא מבחוץ לענני כבוד, והיה סובב לה. שכל ג' קליפות, ראשונות בהמות טמאות, לפניהם בהמות טהורות, ולפנים ממנה ערב רב, ולפנים ממנה ישראל. ועליהם שכינה נתונה בסוד ענני כבוד."

זוהי מפה קוסמית מדויקת : ערב רב אינם ישראל, אינם אומות העולם — הם קטגוריה משלהם, קליפה הדבוקה לישראל מבחוץ. ומוסיף גרושין :

> "הגרים הם קליפה לישראל, והם שומר לפרי."

כלומר : כשם שהקליפה של הפרי סמוכה לו ונראית חלק ממנו, אך אינה הפרי עצמו — כך ערב רב מחוברים לישראל ונראים כחלק ממנו, מבלי להיות ממהותו.

🔹 עיקרון שני : שורש ערב רב בקליפה

אותו ספר גרושין מביא :

> "נתעוררה הקליפה מצד ערב רב, שהיו מן הקליפה כנודע."

ומסביר שלמרות שבני ישראל יצאו ממצרים ו"פסקה זוהמתן" — זוהמת הנחש לא פסקה מן העולם בכלל, ומכח שאריות אותה זוהמה נתעוררה הקליפה שממנה יצא ערב רב. שורשם אינו בנשמת ישראל — אלא בכוח הקליפה שנותר בעולם.

🔹 עיקרון שלישי : ערב רב בזוהר חלק ב

זוהר, חלק ב, דף מ"ו ע"א — הזוהר מזהה את ה"עם" שעלה עם ישראל ממצרים כ"ערב רב" :

> "ערב רב עלה אתם, קרי לון 'העם'."

כלומר : כאשר הכתוב אומר "וגם ערב רב עלה אתם" (שמות יב:לח) — הזוהר מדגיש שהתורה קוראת להם "העם" (ולא "בני ישראל") כאות הבחנה. ישראל הם ישראל; ערב רב הם "עם" אחר שהצטרף.

🔹 עיקרון רביעי : ערב רב באחרית הימים

ספר בעיקבתא דמשיחא מביא דברי זוהר על תפקיד ערב רב לקראת הגאולה, בלשון זו :

> "בזמן שהערב רב הם ראשים על ישראל, כאילו שולטין על הקדוש-ברוך-הוא."

ומוסיף :

> "יותר מעכבין את ישראל בגלותא הערב רב מאומות העולם."

אלו שתי הצהרות חריפות מאוד : (א) שלטון ערב רב על ישראל הוא כביכול שלטון על הקב"ה עצמו — כי כשישראל בידי ערב רב, השכינה בגלות. (ב) ערב רב מעכבים את הגאולה יותר מכל אומות העולם — מפני שהאויב הפנימי מסוכן יותר מהאויב החיצוני.

🔹 ערב רב ועגל הזהב — הקשר הישיר

סיפור מן ההפטרה — שמות מסכם את עמדת חז"ל והזוהר :

> "ערב רב שקיבלת מעצמך וגיירתם ולא..."

— הטענה כלפי משה רבינו היתה שהוא קיבל את ערב רב מדעתו, בלי ציווי מן הקב"ה. וכאשר משה נעלם — הם הסיתו את הציבור לעגל הזהב. חטא העגל בזוהר אינו חטא ישראל בעיקרו — אלא מעשה ערב רב שנגרר אחריו חלק מישראל.

סיכום

לפי הזוהר ומפרשיו, ערב רב מוגדרים בארבעה ממדים :

🔹 ממד קוסמי — קליפה הסמוכה לישראל מבחוץ לענני הכבוד, לא חלק מנשמת ישראל

🔹 ממד שורשי — יוצאים מזוהמת הנחש שלא פסקה מן העולם

🔹 ממד היסטורי — עלו ממצרים כ"עם" נפרד, גרמו לחטא העגל

🔹 ממד אסכטולוגי — באחרית הימים הם ראשים על ישראל, ומעכבים את הגאולה יותר מכל אויב חיצוני