מצב מעניין — ויש לו פתרון הלכתי ברור.
כאשכנזי, אסור לאכול בשר בתשעת הימים כולל ראש חודש אב — זהו המנהג הפסוק (וכן נהג האר"י הקדוש).
אולם — סיום מסכת הוא סעודת מצווה, והוא מתיר אכילת בשר ויין אפילו בתשעת הימים. זו אינה חומרא ואינה ויתור — זה דין מבורר שנפסק להלכה.
החידוש החשוב: ההיתר חל לא רק על מסכת בבלי, אלא גם על סיום מסדר משניות — ובמקרה שלך, סיום מסכת נדרים כשרה לגמרי לעניין זה. כך עולה בבירור מהפוסקים, ומובא בשם הגאון מנחת אלעזר ממונקאטש שנהג כך ואמר שהמנהג "יסודתו בהררי קודש מגדולי החסידים תלמידי הבעל שם טוב."
ניואנס מעשי נוסף: אם הסטייק כבר מוכן ועומד לפניך — זה לא משנה את הדין. ההיתר הוא על עצם הסיום, לא על "הכנה מראש לצורך ההיתר". מה שחשוב הוא שהסיום יהיה אמיתי — סיים את המסכת כדת, אמור "הדרן עלך", ואז הסעודה היא סעודת מצווה לכל דבר.
הליקוטי הלכות (ר' נתן מברסלב) מפתח את הרעיון שסיום מסכת בימי בין המצרים אינו "עוקף" את האבלות — אלא להיפך, הוא בניין בתוך החורבן. כל פרק שנלמד הוא לבנה בבניין בית המקדש הרוחני, ולכן דווקא בימים אלו יש מעלה גדולה לסיים ולשמוח בשמחת התורה.