שאלה מעניינת מאוד! 😊
שתי דרגות שלטון שונות לגמרי:
הנוגשים — היו מצרים
תפקידם: לפקח על העבודה, למנות את הלבנים, ולוודא שהמכסה מתמלאת. הם היו הסמכות האמיתית — אלה שהכו ועינו.
המבנה ההיררכי לפי הילקוט שמעוני על שמות:
🔹 נוגש מצרי אחד היה ממונה על עשרה שוטרים ישראלים
🔹 כל שוטר ישראלי היה ממונה על עשרה מישראל
🔹 כלומר — נוגש אחד שלט על 110 בני אדם
השוטרים — היו ישראלים
תפקידם: לעמוד בין הנוגשים לבין העם.
וכאן הדבר המרגש ביותר:
כשהלבנים היו חסרות — הנוגשים היכו את השוטרים הישראלים במקום את העם. והשוטרים... קיבלו את המכות בשתיקה, ולא מסרו את אחיהם.
כותב הילקוט שמעוני לשון זו: _"מוטב לנו ללקות ואל ייכשלו יתר העם"_
✨ השכר
בגלל מסירות נפש זו — זכו אותם שוטרים להיות שבעים הזקנים שעליהם נאצל רוח משה רבינו! שנאמר: _"אספה לי שבעים איש מזקני ישראל... כי הם זקני העם ושוטריו"_
RebSam 🔥
_לכל החלטה מחייבת, רב שמכיר את מצבך יוכל להוסיף ניואנסים שאני לא יכול לראות מכאן._