ראיה אחת לכפל מחייהם של המלחים — פסוקים ט-טז
הראיה — שני פסוקים, שני שלבים
בתחילה נאמר (פסוק ה):
"וייראו המלחים ויזעקו איש אל אלהיו"
פחד רגיל — כל אחד צועק לאלוהיו שלו.
ובסוף (פסוק טז):
"וייראו האנשים יראה גדולה את ה׳ ויזבחו זבח לה׳ וידרו נדרים"
מה השתנה
🔹 בפסוק ה — "וייראו" סתם — יראת סכנה בלבד
🔹 בפסוק טז — "וייראו יראה גדולה" — יראת ה׳ אמיתית
הזוהר מסביר:
"כיון דשמעו שמא דקודשא בריך הוא מיד דחילו דחילו סגיא"
ברגע ששמעו את שם ה׳ — יראתם הפכה מיראת מוות ליראת שמים.
המסקנה
בתחילה — מלחים עובדי עכו״ם. בסוף — "ויזבחו זבח לה׳ וידרו נדרים." זוהי תמורה מוחלטת. חייהם כופלו.