ראיה אחת לכפל מחייהם של המלחים — פסוקים ט-טז
הראיה — שני פסוקים, שני שלבים
בתחילה נאמר (פסוק ה):
_"וייראו המלחים ויזעקו איש אל אלהיו"_
פחד רגיל — כל אחד צועק לאלוהיו שלו.
ובסוף (פסוק טז):
_"וייראו האנשים יראה גדולה את ה׳ ויזבחו זבח לה׳ וידרו נדרים"_
מה השתנה
🔹 בפסוק ה — _"וייראו"_ סתם — יראת סכנה בלבד
🔹 בפסוק טז — _"וייראו יראה גדולה"_ — יראת ה׳ אמיתית
הזוהר מסביר:
_"כיון דשמעו שמא דקודשא בריך הוא מיד דחילו דחילו סגיא"_
ברגע ששמעו את שם ה׳ — יראתם הפכה מיראת מוות ליראת שמים.
המסקנה
בתחילה — מלחים עובדי עכו״ם. בסוף — _"ויזבחו זבח לה׳ וידרו נדרים."_ זוהי תמורה מוחלטת. חייהם כופלו.