RebSamRebSamשאל שאלה

צניעות — שיער, לבוש, קול וראייה: מה אומרים המקורות

צניעות מצטמצמת לא פעם לאורך החצאית; השולחן ערוך עצמו מדבר עליה בארבעה מקומות: שערה של אישה נשואה, מה שצריך להיות מכוסה, הקול, וראייתו של האיש. כאן המקורות האלה, כל אחד בלשונו, וגם המקום שבו הם נעצרים: השיעורים המדויקים באים מן הפוסקים המאוחרים וממנהגי הקהילות.

בעמוד הזההמילה: ״מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל״שערה של אישה נשואההאם מטפחת מספיקה? שתי הדרגותשערות היוצאות מן הצמת, ופאה נכריתהגוף: ״במקום שדרכה לכסותו״הקולראייתו והנהגתו של האיש

המילה: ״מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל״

השולחן ערוך מגדיר את ״דת יהודית״ במילה הזאת עצמה:

איזו היא דת יהודית הוא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל…שולחן ערוך, אבן העזר קט״ו:ד׳

הסעיף הוא רשימת מעשים שאישה נשואה המתמידה בהם אחרי התראה יוצאת בהם בלא כתובה — הלכות, לא עצות בעלמא. אבל הצניעות אינה רק של הנשים: השולחן ערוך דורש אותה מכל אדם משעת קימתו, אפילו כשהוא לבדו:

אל יאמר הנני בחדרי חדרים מי רואני כי הקב"ה מלא כל הארץ כבודו:שולחן ערוך, אורח חיים ב׳:ב׳

שערה של אישה נשואה

הרמב״ם מונה את היציאה בראש גלוי בין הדברים שהם עבירה על דת משה:

וְאֵלּוּ הֵן הַדְּבָרִים שֶׁאִם עָשְׂתָה אַחַת מֵהֶן עָבְרָה עַל דַּת משֶׁה. יוֹצְאָה בַּשּׁוּק וּשְׂעַר רֹאשָׁהּ גָּלוּי…רמב״ם, הלכות אישות כ״ד:י״א

והשולחן ערוך כותב זאת בהלכות ההתרחקות:

לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק אחת פנויה ואחת אשת איש:שולחן ערוך, אבן העזר כ״א:ב׳

מי היא ה״פנויה״ שבסעיף? נושאי הכלים מפרשים מיד:

א' פנויה. היינו אלמנה או גרושה אבל בתולה מותר ופריע' הראש בחצר ליכ' אסור אלא משום צניעו'…ושם כתבתי בשם הסמ"ג והש"ג דאסור אפילו בחצר…בית שמואל, אבן העזר כ״א, ס״ק ה׳
א' פנויה וא' א"א. פנויה בעולה קאמר אבל בתולה אמרי' דיוצאה בהינומ' וראשה פרועה וכן הוא בב"ח ועיין במרדכי:חלקת מחוקק, אבן העזר כ״א, ס״ק ב׳

הלשון ״יוצאה בהינומא וראשה פרועה״ לקוחה מן המשנה בכתובות (ב:א) על נישואי בתולה. המשנה ברורה מפרט את המקרים שבאמצע:

…ובתולות ארוסות אסורות לילך בגילוי הראש וה"ה בתולות שנבעלו צריכין לכסות הראש…משנה ברורה ע״ה, ס״ק י״א

האם מטפחת מספיקה? שתי הדרגות

הסעיף של דת יהודית הולך רחוק יותר מן הראש הגלוי:

…יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים אע"פ ששערה מכוסה במטפחות…שולחן ערוך, אבן העזר קט״ו:ד׳

הרדיד הוא הצעיף שהנשים לבשו מעל המטפחת. הבית שמואל נותן את הכלל המבחין בין שתי הדרגות:

…הכלל הוא בר"ה וראשה פרוע לגמרי הוי ד"מ ואם ראשה מכוסה בקלתה או בשאר דבר אלא דאינה מכוסה כדרך הנשים אז הוי ד"י…בית שמואל, אבן העזר קט״ו, ס״ק ט׳

כלומר: ראש פרוע לגמרי ברשות הרבים — דת משה; ראש מכוסה שלא כדרך הנשים — דת יהודית. מהי היום ״דרך הנשים״ — מטפחת, כובע, פאה — תלוי במקום, וזו השאלה הבאה.

שערות היוצאות מן הצמת, ופאה נכרית

השולחן ערוך דן בשאלה בהלכות קריאת שמע, שאין קוראים אותה כנגד מה שצריך להיות מכוסה:

שער של אשה שדרכה לכסות אסו' לקרות כנגדו: הגה (אפי' אשתו) אבל בתולות שדרכן לילך פרועות הראש מות': הגה וה"ה השערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן (ב"י בשם הרשב"א) וכ"ש שער נכרית אפי' דרכה לכסות (הגהות אלפסי החדשים):שולחן ערוך, אורח חיים ע״ה:ב׳, והרמ״א

תחילה השערות. המשנה ברורה מבאר את הקולא ומביא את חומרת הזוהר:

…ר"ל שמלבד כובע שעל ראשה יש לה צמת והוא בגד המצמצם השער שלא יצאו לחוץ ואותו מעט שא"א לצמצם ויוצא מהצמת ע"ז מקיל הרשב"א…ובזוהר פרשה נשא החמיר מאוד שלא יתראה שום שער מאשה…וכתב המ"א דראוי לנהוג כהזוהר…משנה ברורה ע״ה, ס״ק י״ד

ואחר כך הפאה — ״שער נכרית״ שבדברי הרמ״א. המשנה ברורה מביא את שתי הדעות:

…קרי נכרית להשער שנחתך ואינו דבוק לבשרה וס"ל דע"ז לא אחז"ל שער באשה ערוה וגם מותר לגלותה ואין בה משום פריעת הראש ויש חולקין ואומרים דאף בפיאה נכרית שייך שער באשה ערוה ואיסור פריעת ראש…וכתב הפמ"ג דבמדינות שיוצאין הנשים בפיאה נכרית מגולה יש להם לסמוך על השו"ע…ובספר מגן גבורים החמיר בזה עי"ש. וכתב עוד שם דאם אין מנהג המקום שילכו הנשים בפאה נכרית בודאי הדין עם המחמירין בזה משום מראית העין…משנה ברורה ע״ה, ס״ק ט״ו

לשני המנהגים — פאה או מטפחת — יש אפוא מקור, ומנהג המקום קובע בהם. כל אישה נוהגת כמנהג קהילתה ורבה.

הגוף: ״במקום שדרכה לכסותו״

גם הכלל היסודי של השולחן ערוך נאמר לעניין קריאת שמע:

…טפח מגולה באשה במקום שדרכה לכסותו אפי' היא אשתו אסו' לקרות ק"ש כנגדה: הגה וי"א דוקא באשתו אבל באשה אחרת אפי' פחות מטפח הוה ערוה…שולחן ערוך, אורח חיים ע״ה:א׳, והרמ״א

״במקום שדרכה לכסותו״ — המשנה ברורה מבחין בין מה שתלוי במנהג המקום ומה שאינו תלוי בו:

…אבל פניה וידיה כפי המנהג שדרך להיות מגולה באותו מקום וכן בפרסות רגל עד השוק [והוא עד המקום שנקרא קניא בל"א] במקום שדרכן לילך יחף מותר לקרות כנגדו שכיון שרגיל בהן אינו בא לידי הרהור ובמקום שדרכן לכסות שיעורן טפח כמו שאר גוף האשה אבל זרועותיה ושוקה אפילו רגילין לילך מגולה כדרך הפרוצות אסור…משנה ברורה ע״ה, ס״ק ב׳

והזרועות חוזרות ברשימת דת יהודית:

…או שטווה בשוק ומראה זרועותיה לבני אדם (ורגילה בכך)…שולחן ערוך, אבן העזר קט״ו:ד׳, והרמ״א

מה שהמקורות האלה אינם אומרים: אורך שרוול, חצאית או צווארון בסנטימטרים, ולא היכן בדיוק נגמר השוק. השיעורים האלה באים מן הפוסקים המאוחרים וממנהגי הקהילות; שואלים עליהם רב, לא דף אינטרנט.

הקול

יש ליזהר משמיעת קול זמר אשה בשעת ק"ש הגה ואפי' באשתו אבל קול הרגיל בו אינו ערוה…שולחן ערוך, אורח חיים ע״ה:ג׳, והרמ״א

שלא בשעת קריאת שמע המשנה ברורה מבחין — ומיד מצמצם:

…אפילו פנויה אבל שלא בשעת ק"ש שרי אך שלא יכוין להנות מזה כדי שלא יבוא לידי הרהור וזמר אשת איש וכן כל העריות לעולם אסור לשמוע וכן פנויה שהיא נדה מכלל עריות היא ובתולות דידן כולם בחזקת נדות הן משיגיע להן זמן וסת…ומ"מ אם הוא בדרך בין העכו"ם או בעיר והוא אנוס שא"א לו למחות כיון דלא מצינו דמקרי ערוה מדאוריית' מותר לקרות ולברך…אך יתאמץ לבו לכוין להקדושה שהוא עוסק ולא יתן לבו לקול הזמר…משנה ברורה ע״ה, ס״ק י״ז

ההיתר שבתחילה וה״חזקה״ שבסוף נמצאים באותו ס״ק: אין מביאים את האחד בלי השני. למקרה מעשי — שירה בבית הספר, מקהלה, הקלטה — שואלים רב.

ראייתו והנהגתו של האיש

סימן ההתרחקות פונה קודם כול אל האיש:

…צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות ואסור לשחוק עמה להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור…והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה כאלו נסתכל בבית התורף (פי' ערוה) שלה ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה…שולחן ערוך, אבן העזר כ״א:א׳

העריות הן הנשים האסורות עליו. העיקר הוא הכוונה; המשנה ברורה מבדיל בין הסתכלות של הנאה לראייה בעלמא:

…אבל לענין איסור הסתכלות לכו"ע המסתכל באשה אפילו באצבע קטנה כיון שמסתכל בה להנות עובר בלאו דלא תתורו אחרי עיניכם…וראיה בעלמא לפי תומו בלא נהנה שרי אם לא מצד המוסר…וכתב הפמ"ג דבמקומות שדרך להיות מכוסה [כגון זרועותיה וכה"ג שאר מקומות הגוף] אף ראיה בעלמא אסור…משנה ברורה ע״ה, ס״ק ז׳

ויוצא מן הכלל, כתוב במפורש, למי שמבקש להינשא:

מותר להסתכל בפנויה לבדקה אם היא יפה שישאנה בין שהיא בתולה או בעולה ולא עוד אלא שראוי לעשות כן אבל לא יסתכל בה דרך זנות ועל זה נאמר ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה:שולחן ערוך, אבן העזר כ״א:ג׳

מקורות

שאלה בהלכה? שאל את RebSam בחינם — תשובה מיידית, עם מקורות.

💬 WhatsApp ✈️ Telegram 🌐 אתר