RebSamRebSamשאל שאלה

מקווה — מי טובל, מתי ולמה: האישה, האיש והכלים

שלוש טבילות שונות נקראות בפי כול ״טבילה במקווה״, ומעמדן אינו שווה: טבילת האישה היא חובה; טבילת האיש היא מנהג, שהשולחן ערוך עצמו כותב שהתקנה שלו בטלה; וטבילת כלים היא לכלי סעודה שנקנו מגוי. כאן שלושתן, כל אחת עם לשון המקור.

בעמוד הזהמהו מקווה: ארבעים סאהטבילת האישה — חובהמתי: בלילה, ובזמנהההכנה: שלא יהיה דבר חוצץהברכה: לפני הטבילה או אחריה — המחבר והרמ״אטבילת האיש: תקנת עזרא שבטלה — והמחמירים בהערב ראש השנה וערב יום הכיפוריםטבילת כלים

מהו מקווה: ארבעים סאה

השולחן ערוך פותח את דיני המקווה במה שאינו מועיל:

…אין האשה עולה מטומאתה ברחיצה במרחץ ואפילו עלו עליה כל מימות שבעולם עדיין היא בטומאתה וחייבים עליה כרת עד שתטבול כל גופה בבת אחת במי מקוה או מעיין שיש בהם מ' סאה ושיעורה אמה על אמה על רום שלש אמות…שולחן ערוך, יורה דעה ר״א:א׳

השיעור נמסר באמות ובטפחים; חשבונו לימינו הוא עניינם של בוני המקווה והממונים עליו, ולא נעתיק אותו כאן.

טבילת האישה — חובה

…אין הנדה והזבה והיולדת עולות מטומאתן בלא טבילה שאפילו אחר כמה שנים חייב כרת הבא על אחת מהן אלא אם כן טבלו כראוי במקוה הראוי:שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ז:א׳

הזמן אינו מטהר — הטבילה מטהרת. היא באה בסוף שבעה נקיים, שתחילתם כך:

…שבעת ימים שהזבה סופרת מתחילין ממחרת יום שפסקה בו…בודקת ביום שפסקה כדי שתפסוק בטהרה…שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ו:א׳

פרטי הבדיקות והספקות אינם נפסקים מעל דף אינטרנט: שואלים רב, או יועצת הלכה.

מתי: בלילה, ובזמנה

אם בעלה בעיר מצוה לטבול בזמנה שלא לבטל מפריה ורביה אפילו לילה אחד…הגה ומותרת לטבול ליל שבת…אם לא יכלה לטבול קודם לכן…שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ז:ב׳, והרמ״א

ההיתר לטבול בליל שבת הוא של הרמ״א, והוא מסייג אותו בתנאים ובמנהגי מקומות שבהמשך הסעיף — שואלים רב. הזמן עצמו אינו נתון לויכוח: הטבילה בלילה, ולעולם לא ביום השביעי.

אסורה לטבול ביום ז' ואפילו אם ממתנת מלטבול עד יום ח' או ט' אינה יכולה לטבול ביום…הגה והכלות הטובלות קודם החופה יכולות לטבול ביום דהא לא באין אצל החתן עד הלילה…שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ז:ג׳, והרמ״א
היכא דאיכא אונס כגון שיראה לטבול בלילה מחמת צנה או פחד גנבים וכיוצא בו או שסוגרין שערי העיר יכולה לטבול בשמיני מבעוד יום אבל בשביעי לא תטבול מבעוד יום אף על גב דאיכא אונס:שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ז:ד׳

ההכנה: שלא יהיה דבר חוצץ

…צריכה שתטבול כל גופה בפעם אחת לפיכך צריך שלא יהיה עליה שום דבר החוצץ ואפילו כל שהוא…שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ח:א׳

זהו דין החציצה: בין הגוף למים — כלום. ומכאן ההכנה שבסימן הבא:

…צריכה להדיח בית השחי ובית הסתרים שלה במים…ולסרוק שער ראשה יפה במסרק שלא תהיינה שערותיה נדבקות זו בזו וכן צריכה האשה לעיין בעצמה ובבשרה ובודקת כל גופה סמוך לטבילתה שלא יהא עליה שום דבר מיאוס שחוצץ ותחוף כל גופה ותשטוף במים חמין בשעת חפיפת גופה ושערה…שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ט:א׳

הברכה: לפני הטבילה או אחריה — המחבר והרמ״א

…כשפושטת מלבושיה כשעומדת בחלוקה תברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על הטבילה ותפשוט חלוקה ותטבול…הגה ויש אומרים שלא תברך עד אחר הטבילה…וכן נוהגים שלאחר הטבילה בעודה עומדת בתוך המים מכסית עצמה בבגדה או בחלוקה ומברכת…שולחן ערוך, יורה דעה ר׳:א׳, והרמ״א

שני מנהגים, ושניהם בסעיף: דעת השולחן ערוך — לברך לפני הטבילה, כבשאר מצוות; ומה שמביא הרמ״א — לברך אחריה, בתוך המים. כל אחת נוהגת כמנהג קהילתה.

טבילת האיש: תקנת עזרא שבטלה — והמחמירים בה

…כל הטמאים קורין בתורה וקורין ק"ש ומתפללין חוץ מבעל קרי שהוציאו עזרא מכלל הטמאים ואסרו בין בד"ת בין בק"ש ובתפלה עד שיטבול כדי שלא יהיו ת"ח מצויין אצל נשותיהן כתרנגולין ואח"כ בטלו אותה תקנה והעמידו הדבר על הדין שאף בעל קרי מותר בד"ת ובק"ש ובתפלה בלא טבילה ובלא רחיצה דתשעה קבין וכן פשט המנהג…שולחן ערוך, אורח חיים פ״ח:א׳

לאיש, אם כן, הטבילה אינה חובה. אבל המשנה ברורה מוסיף מיד:

…ומ"מ יש אנשי מעשה שנוהגין בתקנה זו וטובלין א"ע לקריין ואם קשה עליהם הטבילה רוחצין א"ע בט' קבין. וכתבו האחרונים שארבעים סאה מים שאובים כשרים לטבילה זו וכן הט' קבין הוא ג"כ במים שאובים ואפילו משלשה כלים…משנה ברורה פ״ח, ס״ק ד׳

זו התשובה לשאלה הנשאלת תדיר: ״ואם אינני יכול ללכת למקווה?״ — המשנה ברורה עצמו נותן את החלופה, תשעה קבין, ומוסיף באותו ס״ק שאותם שופכים על הגוף ואין טובלים בתוכם.

ערב ראש השנה וערב יום הכיפורים

הרמ״א, בהגה שבסוגריים בשולחן ערוך:

…ויש נוהגין לטבול בערב ר"ה משום קרי…שולחן ערוך, אורח חיים תקפ״א:ד׳ (הגהת הרמ״א)
יכול לטבול…מתי שירצה רק שיהיה קודם הלילה ואינו מברך על הטבילה…הגה ואין צריך לטבול רק פעם אחת בלא וידוי משום קרי והוא הדין דהטלת ט' קבין מים נמי מהני…שולחן ערוך, אורח חיים תר״ו:ד׳, והרמ״א
…דמנהג לטבול…בעיו"כ ואפילו נערים ובתולות מכיון שהם בני מצות טובלות…משנה ברורה תר״ו, ס״ק י״ז

טבילת כלים

…הקונה מהעובד כוכבים כלי סעודה של מתכו' או של זכוכית או כלים המצופים באבר מבפנים אף על פי שהם חדשים צריך להטבילם במקוה או מעיין של ארבעים סאה…הגה י"א דכלים המצופים באבר אפילו בפנים יטבול בלא ברכה (ב"י בשם סמ"ק וארוך) וכן נוהגין…שולחן ערוך, יורה דעה ק״כ:א׳, והרמ״א
יברך על טבילת כלי ואם הם שנים או יותר מברך על טבילת כלים:שולחן ערוך, יורה דעה ק״כ:ג׳
צריך שיהא הכלי רפוי בידו בשעת טבילה שאם מהדקו בידו הוי חציצה ואם לחלח ידו במים תחילה אין לחוש…שולחן ערוך, יורה דעה ק״כ:ב׳

וכלי חרס, כלי עץ וכלי אבן? הרמב״ם עונה במפורש:

לֹא חִיְּבוּ בִּטְבִילָה זוֹ אֶלָּא כְּלֵי מַתָּכוֹת שֶׁל סְעֻדָּה הַנִּלְקָחִין מִן הָעַכּוּ"ם…וְכֵן אִם לָקַח כְּלֵי עֵץ אוֹ כְּלֵי אֲבָנִים מֵדִיחַ אוֹ מַרְתִּיחַ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַטְבִּיל. וְכֵן כְּלֵי חָרָשִׂים אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַטְבִּיל. אֲבָל הַשּׁוֹעִין בַּאֲבָר הֲרֵי הֵן כִּכְלֵי מַתָּכוֹת וּצְרִיכִין טְבִילָה…רמב״ם, הלכות מאכלות אסורות י״ז:ו׳

הזכוכית, לעומת זאת, נמנית בשולחן ערוך יחד עם המתכת. כלי חרס מזוגגים של ימינו אינם מתוארים באף אחד מן המקורות האלה — שואלים רב.

אם שכח ולא הטביל כלי מערב שבת או מערב יום טוב יתננו לעובד כוכבים במתנה ואחר כך ישאלנו ממנו ומותר להשתמש בו: הגה וכן יעשה אפילו בחול במקום שאין לו מקוה (ב"י) ואם עבר והשתמש בכלי בלא טבילה לא נאסר מה שנשתמש בו ויטבלנו עוד…שולחן ערוך, יורה דעה ק״כ:ט״ז, והרמ״א

מקורות

שאלה בהלכה? שאל את RebSam בחינם — תשובה מיידית, עם מקורות.

💬 WhatsApp ✈️ Telegram 🌐 אתר