מצאתי את המקור המדויק.
הנה המקור הכתוב בזוהר, כפי שמובא ומתורגם בספר באר יעקב ששם מצוטט הזוהר הקדוש לשון זו:
> "הקב"ה נתן להם [לבני ישמעאל] חלק בארץ הקדושה, בשביל אותה המילה שבהם. ועתידים בני ישמעאל לשלוט בארץ הקדושה כשהיא ריקה מהכל זמן רב, כמו שהמילה שלהם ריקה בלי שלימות, והם יעכבו את בני ישראל לשוב למקומם, עד שתושלם אותה זכות של בני ישמעאל"
זהו הנוסח המדויק — ולא "גויים בונים" בניסוח כללי. הזוהר מדבר על ישמעאל ספציפית, ועל שלטון ובנין ישמעאל כ"ריק" — כמו מילתם שהיא ריקה בלי שלימות.
🔹 זכות מילה — ישמעאל קיבל זכות בארץ בגלל המילה שיש בו — אך היא "ריקה בלי שלימות", כי אינה מלה של ברית שלמה כמו של ישראל.
🔹 שלטון זמני — שלטונו של ישמעאל הוא זמני ומוגבל, לפי מידת הזכות שיש לו. כשהזכות תמה — השלטון תמה.
🔹 עיכוב הגאולה — ישמעאל יעכב את שיבת ישראל למקומם — זהו ייעוד הגלות של ארץ ישראל תחת ישמעאל.
הזוהר אינו אומר "גויים הבונים את ארץ ישראל יש בהם בעיה" כנוסח כללי על כל בנייה על ידי אומות העולם. מה שכן כתוב הוא שבנין ישמעאל הוא "ריק" — כמו מילתו — אך זה תיאור רוחני של אופי השלטון, לא פסק הלכה על איסור בנייה.
הספר באר יעקב מביא גם את דברי הרמב"ן על אותו עניין:
> "רמז בכאן על עקבות משיח, שיהיה הדור כולו חייב, ותשתכח תורה מישראל, ותרבה החוצפה והעזות... ולא ישאר בידם רק זכות מצות מילה"
כלומר: הרמב"ן מחבר את הנבואה לעקבתא דמשיחא — תקופה שבה ישראל יהיו חלשים רוחנית, ודווקא אז ישמעאל יהיה בשיא שלטונו.