קריאת שמע על המיטה — מה קוראים, מתי, ואיפה ברכת המפיל

שלוש שאלות חוזרות בכל לילה: מה בדיוק קוראים, מתי — ואיפה נכנסת ברכת המפיל. על השאלה השלישית יש שלוש דעות, והמשנה ברורה אינו מכריע ביניהן אלא מחזיר אותה לכל אחד לפי טבעו. כאן כל נקודה עם לשון המקור, והנוסח כלשון הסידור.

מה קוראים

…קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע ומברך המפיל חבלי שינה על עיני וכו'…שולחן ערוך, אורח חיים רל״ט:א׳

שני דברים בלבד בגוף הסעיף: הפרשה הראשונה של שמע וברכת המפיל. כל השאר — הפרשיות הנוספות ופסוקי הרחמים — הם מנהג שהסידורים סידרו, והרמ״א מונה אותם בהמשך אותו סעיף.

ומי שהתפלל ערבית מבעוד יום — דינו אחר:

…ואם התפלל ערבית מבעוד יום צריך לקרות כל הפרשיות ויכוין לצאת בהן המ"ע של ק"ש וגם המצוה של זכירת יציאת מצרים. וטוב לומר תמיד כל ק"ש שהיא רמ"ח תיבות [בצירוף אל מלך נאמן] לשמור רמ"ח אבריו…משנה ברורה רל״ט:א׳

הוא צריך את כל הפרשיות, ולכוון לצאת בהן ידי מצוות קריאת שמע וזכירת יציאת מצרים. ולכולם — טוב לומר תמיד את כל קריאת שמע, שהיא רמ״ח תיבות בצירוף ״אל מלך נאמן״, כנגד רמ״ח אברים.

הנוסח — הליבה

זה גרעין הסדר כלשון הסידור: המחילה שלפניו, ברכת המפיל, ״אל מלך נאמן״, ופסוק שמע. השורה ללא ניקוד היא הוראת הסידור, לא חלק מן הנוסח:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵינִי מוֹחֵל לְכָל־מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כְנֶגְדִּי בֵּין בְּגוּפִי בֵּין בְּמָמוֹנִי בֵּין בִּכְבוֹדִי בֵּין בְּכָל־אֲשֶׁר לִי בֵּין בְּאֽוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַעֲשֶׂה בֵּין בְּמַחֲשָׁבָה בֵּין בְּהַרְהוֹר בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר לְכָל־בַּר יִשְׂרָאֵל וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹא אֶחֱטָא עוֹד וּמַה־שֶּׁחָטָֽאתִי לְפָנֶֽיךָ מְחוֹק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים אֲבָל לֹא עַל־יְדֵי יִסּוֹרִים וָחֳלָיִים רָעִים: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹֽאֲלִֽי:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינָי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפָּי: וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶתַּשְׁכִּיבֵֽנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵֽנִי לְשָׁלוֹם וְאַל יְבַהֲלֽוּנִי רַעְיוֹנַי וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְהַרְהוֹרִים רָעִים וּתְהֵא מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּֽוֶת כִּי אַתָּה הַמֵּאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָֽיִן: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ:

אֵל מֶֽלֶךְ נֶאֱמָן:

שְׁמַ ע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ יְהֹוָה אֶחָ ד :

יש להפסיק מעט בין אחד לברוך כי עיקר קבול עול מלכות שמים היא פסוק ראשון. ויאמר בלחש:

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

מתוך The Metsudah siddur, 1981

אחרי זה באות הפרשיות ופסוקי הרחמים — ״יושב בסתר״, ״ה׳ מה רבו צרי״, ״השכיבנו״, ברכת כהנים, ״הנה מטתו שלשלמה״ ו״אדון עולם״. הסדר המלא נמצא בעמוד הסידור, בקישור שבתחתית העמוד.

איפה ממקמים את ברכת המפיל

זו השאלה הפתוחה של הסימן, ולא בכדי: הסידורים מדפיסים את המפיל לפני קריאת שמע, ולשון השולחן ערוך משמעה אחריה. המשנה ברורה מביא את שלוש הדעות:

…מלשון השו"ע משמע דברכת המפיל אומר אחר ק"ש כדי שתהא הברכה סמוכה לשינה ומה שקורא אח"כ יושב בסתר ואינך כיון דהוי משום שמירה לא הוי הפסק [ויש מדקדקין לברך המפיל בסוף אחר כל הפסוקים] ויש מאחרונים שהסכימו שיברך ברכת המפיל קודם ואח"כ ק"ש ויתר פסוקי דרחמי (כמו שנדפס בסידורים…משנה ברורה רל״ט:ב׳

ואז — במקום להכריע — הוא מחזיר את ההכרעה לקורא:

…ונראה דלמעשה יתנהג האדם כפי טבעו דהיינו אם טבעו להרדם באמצע ק"ש טוב יותר שיקדים ברכת המפיל מה דאפשר ואם אין טבעו לזה טוב יותר לאחר ברכת המפיל עד לבסוף:משנה ברורה רל״ט:ב׳

מי שנרדם באמצע קריאת שמע — שיקדים את המפיל כמה שאפשר. מי שאינו כזה — שיאחר אותה עד הסוף. העיקרון אחד: שהברכה תהיה סמוכה לשינה.

מתי קוראים

…ולא יקרא ק"ש כשיכנס לישן אלא כשרואה שהשינה באה עליו [סדה"י] אבל בכנה"ג כתב שיש לקרות מיד שמא יחטפנו שינה אח"כ ולא יקרא…משנה ברורה רל״ט:ג׳

שתי דעות הפוכות, ושתיהן מעשיות: לפי סדר היום — כשמרגישים שהשינה באה, כדי שהקריאה תהיה סמוכה לשינה. לפי כנסת הגדולה — מיד, שמא תחטוף אותו השינה ולא יקרא כלל.

ובאותו סעיף המשנה ברורה מרגיע חשש נפוץ: לשבת בשקט בין הקריאה לשינה אינו הפסק, אפילו שהה זמן־מה — אבל מה שיושב ודומם לא מקרי הפסק. רק עשיית דברים אחרים באמצע היא הפסק.

רוצה לשתות או לדבר אחר כך

…ואין אוכלים ושותים ולא מדברים אחר קריאת שמע על מטתו אלא ישן מיד שנאמר אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה…שולחן ערוך, אורח חיים רל״ט:א׳, בהגהת הרמ״א

זו הוראת הרמ״א, והיא נשמעת מוחלטת. המשנה ברורה מסייג אותה:

…ואם תאב לשתות או לדבר איזה ענין נחוץ נראה שמותר אך יחזור ויקרא פרשת שמע אכן אם כבר אמר ברכת המפיל יזהר בזה כי יפסיק בין הברכה להשינה…משנה ברורה רל״ט:ד׳

כלומר: מי שצמא או שיש לו עניין נחוץ — מותר, ובלבד שיחזור ויקרא את פרשת שמע. הזהירות האמיתית מתחילה אחרי ברכת המפיל, כי אז ההפסק הוא בין הברכה לשינה עצמה.

קרא ולא נרדם

…ואם קרא קריאת שמע ולא יוכל לישן מיד אז חוזר וקורא כמה פעמים זה אחר זה עד שישתקע בשינה ושיהיה קריאתו סמוך לשינתו…שולחן ערוך, אורח חיים רל״ט:א׳, בהגהת הרמ״א

וכשחוזר — שני דיוקים של המשנה ברורה:

…פרשה ראשונה [וראוי שלא לכפול פסוק ראשון] או שיאמר שאר פסוקים דרחמי. וה"ה אם מהרהר בד"ת שפיר דמי…משנה ברורה רל״ט:ז׳

לא כופלים את הפסוק הראשון, אפשר לומר במקומו פסוקים אחרים של רחמים — ואף הרהור בדברי תורה עולה לכאן.

שינה ביום, ומה שאין מברכים

(ח) ואין מברכין וכו' - פי' אשר קדשנו במצותיו וצונו על ק"ש אין לברך ולאפוקי מדעת איזה פוסק שמצריך לברך. כתבו הפוסקים הישן ביום א"צ לברך ברכת המפיל וטוב שיאמר ויהי נועם וגו' יושב בסתר וגו':משנה ברורה רל״ט:ח׳

שני דברים בסעיף אחד. הראשון: אין מברכים ״אשר קדשנו במצותיו וצונו על קריאת שמע״ על קריאה זו. השני, והוא המעשי: הישן ביום אינו מברך המפיל — וטוב שיאמר ״ויהי נועם״ ו״יושב בסתר״.

למה הפסוקים, ומי פטור מהם

…כל אלו הפסוקים שנהגו לאומרם הוא להגן שלא יבוא עליו ח"ו דבר רע. ואם הוא חולה או אנוס די במה שיאמר פרשה ראשונה של ק"ש וברכת המפיל לבד…משנה ברורה רל״ט:ט׳

הפסוקים הם מנהג של הגנה, לא חלק מן החיוב. ולכן חולה או אנוס יוצא ידי חובה בפרשה ראשונה וברכת המפיל בלבד.

והמשנה ברורה חותם את הסימן בשני דברים שאינם הלכה פורמלית אלא סדר לילה: לפשפש במעשי היום ולהתוודות על מה שנמצא, ולמחול לכל מי שחטא כנגדו — ובזכות זה האדם מאריך ימים. זו בדיוק פסקת ״ריבונו של עולם הריני מוחל״ שהסידור מציב בראש הסדר.

מקורות

• שולחן ערוך, אורח חיים רל״ט:א׳ — פרשה ראשונה והמפיל; הגהת הרמ״א — סמוך למיטה, ולא נרדם
• משנה ברורה רל״ט:א׳ — התפלל ערבית מבעוד יום; רמ״ח תיבות
• משנה ברורה רל״ט:ב׳ — היכן ממקמים את המפיל — שלוש דעות, וכפי טבעו
• משנה ברורה רל״ט:ג׳ — מתי קוראים; ישיבה בשקט אינה הפסק
• משנה ברורה רל״ט:ד׳ — לשתות או לדבר אחר כך
• משנה ברורה רל״ט:ז׳ — חוזר וקורא; לא לכפול פסוק ראשון
• משנה ברורה רל״ט:ח׳ — אין מברכים על הקריאה; הישן ביום
• משנה ברורה רל״ט:ט׳ — הפסוקים כהגנה; חולה ואנוס; חשבון נפש ומחילה
• סידור אשכנז — קריאת שמע על המיטה — נוסח הסדר