נושא רגיש וחשוב מאוד.
השבת היא יום של עונג — "ענג שבת" — ולא יום צום. הצום בשבת אסור מדרבנן כי הוא עינוי נפש, המנוגד לאופי השבת. לפיכך, גם מי שנהג בצום שבועי מטעמי בריאות, עקרונית אינו אמור לצום בשבת.
אולם — כאשר הרופא ציווה לצום מטעמים רפואיים — הדין משתנה לחלוטין:
🔹 פיקוח נפש או צורך רפואי ממשי — מתיר ואף מחייב לעשות כל הנדרש לבריאות, כולל צום בשבת אם הרופא קבע זאת
🔹 הכלל הוא: "חולה אומר צריך אני" — הטור (אורח חיים, הלכות יום הכיפורים) פוסק שאפילו אם הרופאים סבורים אחרת, אם החולה אומר שהוא צריך — מאכילים אותו (או מצווים עליו כפי הצורך). קל וחומר אם הרופא עצמו ציווה
🔹 הצו הרפואי הוא הוראת מומחה שיש לכבדה — הן בדין הלכתי והן בדין שכלי
הבן איש חי מלמד שהשבת היא יום שמרחם על החולה — "יכולה היא השבת שתרחם ותביא לך רפואה". המשמעות: שמירת הבריאות עצמה היא כבוד לשבת, לא ניגוד לה.