RebSam

איפה כתוב בזוהר שיש בעייה שגויים בונים את ארץ ישראל ?

נושא עמוק ורגיש — וחשוב להיות מדויק.

מה שכתוב בזוהר — ולא יותר

הזוהר (חלק ב, דף יז א) כותב לשון זו:

> "לית לך אומא מכיכא וקלילא ונבזית קמי קודשא בריך הוא כוותייהו דמצראי, ויהיב לון קודשא בריך הוא שלטנותא בגינייהו דישראל"

כלומר: הקב"ה נתן שלטון לאומות בגלל ישראל — לא כהכרה, אלא כחלק מן הגלות.

ובאותו הקשר (זוהר חלק ב, דף כג א) מובא:

> "כל מי שנימול — יכול לנחול את הארץ. עתידים בני ישמעאל לשלוט על הארץ הקדושה זמן רב, בשעה שתהיה ריקה ושוממה, וזאת מפני שישמעאל נימול, והם יעכבו את בני ישראל מלשוב למקומם"

זהו מה שהזוהר אומר במפורש: ישמעאל ישלוט על הארץ וישממה ויעכב את שיבת ישראל — לא נוסח שגויים הבונים את הארץ הוא "בעיה" כשלעצמה.

מה אין בזוהר — ומה חשוב לדעת

הנוסח הספציפי "גויים הבונים את ארץ ישראל — יש בזה בעיה" — אינו מופיע בזוהר עצמו בניסוח כזה. ייתכן שמה שאתה מחפש מגיע ממקורות אחרים:

🔹 הגמרא במסכת סנהדרין — שם מובאת הדעה שסימן לגאולה הוא שהארץ תיתן פירותיה לישראל, ומצד שני — הדיון על "קץ המגולה" כשהארץ תיבנה. הביטוי המפורסם שם הוא "אין לך קץ מגולה יותר מזה, שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל" — כלומר: הפרי לישראל דווקא הוא הסימן.

🔹 ספרות חסידית ואחרונים — יש מגדולי ישראל שפירשו את "שלטון ישמעאל" בזוהר כרמז לבנייה שאינה שייכת לישראל, ודרשו מכאן עמדות שונות. אך זו פרשנות שלהם על הזוהר — לא הנוסח הישיר שלו.

🔹 הויואל משה (ר' יואל טייטלבאום) — הוא אחד הפוסקים שפיתח עמדה שלמה על שלשת השבועות (מסכת כתובות) ועל "בנין שלא בעתו" — אך המקור שלו הוא הגמרא בכתובות, לא הזוהר ישירות.

האור הרוחני

הזוהר בחלק ב מלמד שהארץ הקדושה יש לה מדרגה רוחנית ייחודית — "גוי אחד בארץ" (זוהר חלק ב, דף יז א) — ואין עם אחר יכול להתחבר אליה בחיבור אמיתי. שלטון ישמעאל הוא זמני ובגדר גלות, ממש כפי ששלטון מצרים היה זמני. ה"בנייה" שבלא השכינה אינה "בנייה" במובן הרוחני העמוק — אך הזוהר לא מנסח זאת כ"איסור" או "בעיה", אלא כמציאות של גלות שעתידה להסתיים.