צודק לגמרי — וזה תיקון מהותי.
הקטע מ"פרקי חייו של רבינו" מביא לשון זו במפורש:
"בנסיעותיו התכופות של הר"ר נחמן אין ביכולתו לפקח על בנו הצעיר שמחה. הוא מביאו לבית מורו הבעש"ט ושם מתחנך הנער תחת פיקוחו האישי של הבעש"ט."
כלומר — היחוס מצד האב הוא:
ומצד האם:
רבי שמחה, אביו של רבינו, גודל בבית הבעש"ט — כי אביו רבי נחמן מהורדנקא היה נוסע בתכיפות ולא יכול היה לפקח עליו, והביאו לבית הבעש"ט. כך נוצר חיבור כפול: רבינו יורש את הבעש"ט גם מצד האם (נינו) וגם מצד האב (אביו גודל בביתו).
ספר "באש ובמים" מאשר: "נולד... לאביו הצדיק הנסתר רבי שמחה, ולאמו מרת פיגא הצדקנית... היא היתה בתה של אדל, בתו של אור ישראל הבעש"ט."
שני הצדדים מחוברים לבעש"ט: מצד האב — רבי שמחה בן רבי נחמן מהורדנקא, שגודל בבית הבעש"ט; מצד האם — פיגא, נכדת הבעש"ט. רבינו הוא ממש ממרכז הלב של החסידות — משני כיוונים.