אשה נדה מעת ראייתה ועד שתטבול במקווה, וההלכות הסובבות את הימים האלה נקראות טהרת המשפחה. כאן מה שהשולחן ערוך עצמו אומר, סעיף אחר סעיף, בלשונו. הדף אינו פוסק בכתמים, בצבעים ובבדיקות: השאלות האלה נשאלות רב או יועצת הלכה, והדף אומר זאת בכל מקום.
שני פסוקים הם יסוד ההלכות. הראשון מגדיר את המצב:
וְאִשָּׁה֙ כִּֽי־תִהְיֶ֣ה זָבָ֔ה דָּ֛ם יִהְיֶ֥ה זֹבָ֖הּ בִּבְשָׂרָ֑הּ שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ תִּהְיֶ֣ה בְנִדָּתָ֔הּ וְכׇל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּ֖הּ יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ויקרא ט״ו:י״ט
והשני עושה אותו איסור בין איש לאשתו:
וְאֶל־אִשָּׁ֖ה בְּנִדַּ֣ת טֻמְאָתָ֑הּ לֹ֣א תִקְרַ֔ב לְגַלּ֖וֹת עֶרְוָתָֽהּ׃ויקרא י״ח:י״ט
השולחן ערוך פותח את ההלכות בשיעור:
…אשה שיצא דם ממקורה בין באונס בין ברצון טמאה והוא שתרגיש ביציאתו…ואפי' לא ראתה אלא טיפת דם כחרדל יושבת עליו ז' נקיים: הגה כאשר יתבאר משפטן לקמן סי' קצ"ו ואין חילוק בין פנויה לנשואה לענין איסור נדה (ריב"ש סימן תכ"ב מביאו ב"י) כי כל הבא על הנדה חייב כרת…שולחן ערוך, יורה דעה קפ״ג:א׳, והרמ״א
…דבר תורה אין האשה מטמאה ולא אסורה לבעלה עד שתרגיש שיצא דם מבשרה וחכמים גזרו על כתם שנמצא בגופה או בבגדיה שהיא טמאה ואסורה לבעלה אפילו לא הרגישה ואפי' בדקה עצמה ומצאה טהורה…שולחן ערוך, יורה דעה ק״צ:א׳
הסימן הזה נמשך חמישים וארבעה סעיפים: איזה כתם, היכן, באיזה שיעור ובאיזה צבע. דבר מכל זה אינו נפסק כאן. כתם מראים לרב או ליועצת הלכה, שפוסקים בזה בכל יום.
…שבעת ימים שהזבה סופרת מתחילין ממחרת יום שפסקה בו…בודקת ביום שפסקה כדי שתפסוק בטהרה ובדיקה זו תהיה סמוך לבין השמשות…שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ו:א׳
זוהי בדיקת הפסק טהרה. אחריה לבנים:
ביום שפסקה מלראות ובודקת עצמה כאמור תלבש חלוק הבדוק לה שאין בו כתם ובלילה תשים סדינים הבדוקים מכתמים ומיום המחרת תתחיל לספור שבעה נקיים…שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ו:ג׳
ובימי הספירה — הבדיקות:
בכל יום מז' ימי הספירה צריכה להיות בודקת לכתחלה פעמים בכל יום אחת שחרית וא' סמוך לבין השמשות…וי"א שצריך שתבדוק ביום ראשון מהשבעה וביום השביעי ואין להקל…שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ו:ד׳
אותו סעיף מביא שבדיעבד די בפחות בדיקות. כשנחסרה בדיקה, שואלים רב — לפני הטבילה, לא אחריה.
שבעת הימים אינם מתחילים בכל מקרה למחרת הפסקת הראייה. השולחן ערוך קובע המתנה אחרי תשמיש, והרמ״א מביא את המנהג להמתין בכל מקרה:
…לפיכך המשמשת מטתה וראתה אחר כך ופסקה אינה מתחלת לספור ז' נקיים עד שיעברו עליה ו' עונות שלימות שמא תפלוט לפיכך אינה מתחלת לספור עד יום ה' לשמושה…ויש שכתבו שעכשיו אין לחלק בין שמשה עם בעלה ללא שמשה וכל אשה שרואה אפי' כתם צריכה להמתין ה' ימים עם יום שראתה בו ותפסוק לעת ערב ותספור ז' נקיים…וכן נוהגין במדינות אלו ואין לשנות…שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ו:י״א, והרמ״א
כמה ימים, ולפי איזה מנהג — אשכנז או ספרד — שואלים את הרב. הדף אינו מכריע בזה.
עד הטבילה נוהגים בני הזוג בהרחקות. הסימן נפתח כך:
…חייב אדם לפרוש מאשתו בימי טומאתה עד שתספור ותטבול (ואפילו שהתה זמן ארוך ולא טבלה) תמיד היא בנדתה עד שתטבול (ב"י בשם פוסקים) ולא ישחוק ולא יקל ראש עמה (אפילו בדברים) (טור וב"י בשם רשב"א מאבות דרבי נתן) שמא ירגיל לעבירה אבל מותר להתייחד עמה דכיון שבא עליה פעם א' תו לא תקיף יצריה…שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ה:א׳, והרמ״א
לא יגע בה אפילו באצבע קטנה ולא יושיט מידו לידה שום דבר ולא יקבלנו מידה שמא יגע בבשרה (וכן על ידי זריקה מידו לידה או להיפך אסור)…שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ה:ב׳, והרמ״א
לא יאכל עמה על השלחן אא"כ יש שום שינוי שיהיה שום דבר מפסיק בין קערה שלו לקערה שלה לחם או קנקן או שיאכל כל אחד במפה שלו…שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ה:ג׳
לא ישתה משיורי כוס ששתתה היא…שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ה:ד׳
לא ישב במטה המיוחדת לה אפילו שלא בפניה…שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ה:ה׳
לא יישן עמה במטה אפילו כל אחד בבגדו ואין נוגעין זה בזה…שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ה:ו׳
לא יסתכל אפילו בעקבה ולא במקומות המכוסים שבה: (אבל מותר להסתכל בה במקומות הגלוים אע"פ שנהנה בראייתה) (ב"י בשם הרמב"ם):שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ה:ז׳, והרמ״א
כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה נדה עושה לו חוץ ממזיגת הכוס שאסורה למזוג הכוס (בפניו) (ב"י וכן משמע ממרדכי פ"ק דשבועו' וכ"מ מדברי הפוסקים) ולהניחו לפניו על השלחן אא"כ תעשה שום היכר כגון שתניחנו על השלחן ביד שמאל…שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ה:י׳, והרמ״א
אסורה להציע מטתו בפניו ודוקא פריסת סדינים והמכסה שהוא דרך חבה אבל הצעת הכרים והכסתות שהוא טורח ואינו דרך חבה שרי ושלא בפניו הכל מותר אפילו הוא יודע שהיא מצעת אותם:שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ה:י״א
אסורה ליצוק לו מים לרחוץ פניו ידיו ורגליו אפילו אינה נוגעת בו ואפילו הם מים צוננים:שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ה:י״ב
והן נמשכות כל ימי הספירה:
כל אלו ההרחקות צריך להרחיק בין בימי נדותה בין בימי ליבונה שהם כל ימי ספירתה ואין חלוק בכל אלו בין רואה ממש למוצאת כתם…שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ה:י״ד
ובאותו סימן — אשה חולה:
אשה חולה והיא נדה אסור לבעלה ליגע בה כדי לשמשה כגון להקימה ולהשכיבה ולסמכה (וי"א דאם אין לה מי שישמשנה מותר בכל (הגהות ש"ד והגהות מרדכי פ"ק דשבת בשם הר"מ) וכן נוהגין אם צריכה הרבה לכך):שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ה:ט״ז, והרמ״א
…רוב הנשים יש להם וסתות (פי' זמן קבוע אורח כנשים) לראות בזמן ידוע כגון מעשרים לעשרים יום או מל' לל' יום…שולחן ערוך, יורה דעה קפ״ד:א׳
בשעת וסתה צריך לפרוש ממנה עונה אחת ולא משאר קריבות אלא מתשמיש (המטה) בלבד אם הוא ביום פורש ממנה אותו היום כולו…שולחן ערוך, יורה דעה קפ״ד:ב׳
ואשה שאין לה וסת קבוע:
…כל אשה שאין לה וסת קבוע חוששת ליום ל' לראייתה שהיא עונה בינונית לסתם נשים ואם יש לה וסת קבוע לזמן ידוע מכ' לכ' או מכ"ה לכ"ה חוששת לזמן הידוע:שולחן ערוך, יורה דעה קפ״ט:א׳
בסימן קפ״ט שלושים וארבעה סעיפים: איך נקבע וסת, אילו ימים נוספים חוששים להם ומה עוקר אותו. חישוב הימים נעשה עם רב או יועצת הלכה, או בלוח שהם בדקו.
לפני החתונה כל כלה סופרת שבעה נקיים:
…תבעוה לינשא ונתפייסה צריכה לישב ז' נקיים בין גדולה בין קטנה ואפי' בדקה עצמה בשעת תביעה ומצאה טהורה שמא מחמת חימוד ראתה טיפת דם כחרדל ולא הרגישה בו…שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ב:א׳
ואחרי לידה:
…יולדת אפילו לא ראתה דם טמאה כנדה בין ילדה חי בין ילדה מת ואפילו נפל…שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ד:א׳
המשך הסעיף נותן את הימים אחרי זכר ואחרי נקבה, והרמ״א מביא מקומות שממתינים יותר. הזמנים נקבעים עם הרב.
…אין הנדה והזבה והיולדת עולות מטומאתן בלא טבילה שאפילו אחר כמה שנים חייב כרת הבא על אחת מהן אלא אם כן טבלו כראוי במקוה הראוי:שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ז:א׳
אם בעלה בעיר מצוה לטבול בזמנה שלא לבטל מפריה ורביה אפילו לילה אחד…שולחן ערוך, יורה דעה קצ״ז:ב׳
הזמן אינו מטהר — הטבילה מטהרת. זמנה, ההכנה אליה והברכה מבוארים בדף המקווה.