RebSam

מחפש דף מקורות על פרשת בלק ?

דף מקורות — פרשת בלק

א. הפסוקים המרכזיים

🔹 במדבר כב, ב–ו — בלק בן ציפור רואה את כיבושי ישראל, מפחד, ושולח לקרוא לבלעם בן בעור לקלל את ישראל

🔹 במדבר כג, יט–כא — _"לא איש אל ויכזב... לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, ה' אלוקיו עמו"_

🔹 במדבר כד, ה — _"מה טובו אהליך יעקב, משכנותיך ישראל"_ — הברכה הגדולה שיצאה מפי בלעם

ב. מי היה בלעם? — ייחודו בין האומות

הילקוט שמעוני (במדבר, פרשת בלק) חושף נקודה עמוקה מאוד:

_"מפני שעתידין אומות העולם לומר ליום הדין: רבונו של עולם, אלו נתן לנו נביא כמשה כבר קבלנו תורתך — לפיכך נתן להם בלעם בן בעור שישמעו לו בחכמתו יותר ממשה"_

כלומר: בלעם ניתן לאומות העולם כנביא שקול למשה — כדי שלא יהיה להם תירוץ. והילקוט מוסיף: _"במשה יתר אות אחת, בבלעם חסר אות אחת"_ — הקבלה מדויקת בין שני הנביאים, זה לטוב וזה לרע.

ג. נבואת בלעם — מה מיוחד בה?

האור החיים הקדוש (על במדבר) מסביר:

_"ישראל היו מסובבים בעננים ולא היתה עין שולטת בהם — לזה אמר שנשא בלעם נביאותו, כי הוא היה נביא אומות העולם ומחזה נבואה יחזה"_

כלומר: כוח הנבואה של בלעם היה ייחודי — הוא ראה את ישראל במחזה הנבואה גם כשאין עין רגילה שולטת בהם.

אך האור החיים מוסיף נקודה חשובה: _"בלעם לא בלעם היה מברך — אלא מלאך היה מברכם בפיו"_ — הברכות לא היו מבלעם עצמו, אלא הקב"ה שם אותן בפיו.

ד. שלוש תכונות בלעם הרשע

הילקוט שמעוני מונה שלוש תכונות שמאפיינות את בלעם הרשע:

🔹 עין רעה — _"וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו"_ — הביט בעין רעה

🔹 רוח גבוהה — _"מאן ה' לתתי להלוך עמכם"_ — גאווה

🔹 נפש רחבה (בצע) — _"אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב"_ — תאוות ממון

אלו הן שלוש מידות הרעות המרכזיות שחז"ל מייחסים לתלמידי בלעם הרשע (אבות ה, יט).

ה. הברכות — ממרות לשמחה

הילקוט שמעוני מונה את שלוש הברכות הגדולות שיצאו מפי בלעם:

_"ואלו הן שלש ברכות שברך בלעם את ישראל: מה טובו אהליך יעקב — מי מנה עפר יעקב — לא הביט און ביעקב"_

ומוסיף תובנה מדהימה: בלעם ביקש לברך שבע ברכות (יותר ממשה שבירך ארבע). אמר הקב"ה: _"רשע זה — עינו רעה בברכתן של ישראל — די שלש ברכות שברכן. יבא משה שעינו יפה בברכתן של ישראל ויברכם ארבע ברכות"_

ו. בלעם מול משה — ניגוד הברכות

הילקוט שמעוני מציין הבדל מעניין בין אופן ברכת משה לברכת בלעם:

_"צדיקים כשהם מברכין את ישראל אין נושאין קול גדול — משה כשברך את ישראל לא ברכם בקול גדול, ובלעם מגביה קולו ביותר. ועליו אמר שלמה: מברך רעהו בקול גדול בבקר השכים — בקללה תחשב לו"_

ברכה שמגיעה מגאווה ומרעש — נהפכת לקללה.

ז. הכלי יקר — ניתוח השליחים

הכלי יקר (על במדבר) מדייק בפסוקים ומציין הבדל בין שרי בלק לשרי מואב:

_"בכל השליחות הלכו שרי בלק ושרי מואב — וכאשר השיב להם בלעם לינו פה הלילה: וישבו שרי מואב עם בלעם כי המה הבעלי דבר ישבו לצפות על תשובתו, אבל שרי בלק לא הקפידו כל כך ולא ישבו עמו"_

דקדוק זה מלמד על מידת המחויבות של כל צד — ומי ראה בעניין זה עניין חיוני יותר.

ח. מסר עמוק — "לא הביט און ביעקב"

הפסוק _"לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל"_ (במדבר כג, כא) — יצא מפי בלעם, אויב ישראל, ונהפך לאחד מהמשפטים הנפלאים ביותר על עם ישראל. הקב"ה הפך את הקללה לברכה עצומה — דווקא מפיו של השונא.

ליקוטי עצות (ר' נחמן מברסלב) מלמד שכאשר יהודי חוטא ומרגיש רחוק — ידע שהקב"ה אינו מביט בעוונות אלא בנשמה הפנימית. _"לא הביט און ביעקב"_ — זו הבטחה נצחית.