RebSamלא הבנת את השאלה, אחדד, אשכנזיה שסופרת חמישה ימי דימום לפני שהיא מתחילה שבעה נקיים שואלת האם היום הראשון שבו היא ראתה דם נכלל בחמישה ימי דימום גם אם היא רואה הדם בערב ?
טוב — עכשיו הבנתי את השאלה המדויקת.
⚖️ ההלכה
השאלה: האם היום הראשון שבו ראתה דם — גם אם ראתה רק בערב — נמנה כיום ראשון מתוך חמשת ימי הדימום?
התשובה: כן, הוא נמנה — אפילו אם ראתה רק בשקיעה.
הכלל ההלכתי הוא: "מקצת היום ככולו" — חלק מיום נחשב ליום שלם לעניין מניין הימים. לכן גם אם ראתה דם בסוף היום, אותו יום נמנה כיום ראשון מחמשת ימי הדימום.
הסדר המעשי לאשכנזייה הנוהגת חמישה ימים:
- 🔹 יום א' — ראתה דם (גם אם רק בערב) = יום ראשון מחמשת הימים
- 🔹 ימים ב'–ה' = יום שני עד חמישי
- 🔹 יום ה' לפני השקיעה — עושה בדיקת הפסק טהרה
- 🔹 יום ו' = יום ראשון של שבעה נקיים
חשוב לדעת: ספר "טהרה הריון ולידה כהלכה" מבאר שצריך שיעברו חמישה ימים מתחילת הווסת לפני שניתן לעשות הפסק טהרה ולהתחיל שבעה נקיים. ויש אומרים שדי בארבעה ימים — אך המנהג האשכנזי הוא חמישה ימים.
נפקא מינה מעשית: אם ראתה דם ביום א' בלילה לאחר צאת הכוכבים — שם הלילה שייך כבר ליום ב' בלוח העברי, ואז יום א' אינו נמנה, והיום הראשון של חמשת הימים מתחיל מיום ב'. לכן הדיוק החשוב הוא: לפני צאת הכוכבים (עוד יום) = נמנה ליום הראשון; לאחר צאת הכוכבים = כבר יום שני בלוח העברי, ומתחילים למנות מאותה נקודה.
📖 מקורות המצוטטים בתשובה
- שולחן ערוך, יורה דעה, קצד:א — דין ראיית דם וחזרת הספירה
- טהרה הריון ולידה כהלכה — "כשעברו חמישה ימים מתחילת הווסת, מתחילה את תהליך הטהרה... ויש אומרים שדי בארבעה ימים"
- טור, יורה דעה, הלכות נידה — מניין ימי הספירה ועיקרון מקצת היום ככולו
- מסקנה מעשית
- אם ראתה דם ביום א' לפני צאת הכוכבים — אותו יום נמנה ליום הראשון, ותוכל לעשות הפסק טהרה בסוף יום ה' לפני שקיעה ולהתחיל שבעה נקיים ביום ו'. אם ראתה רק אחרי צאת הכוכבים של יום א' — כבר נכנס יום ב', ומונים מיום ב'. בכל מקרה של ספק בשעת הראייה המדויקת — כדאי להתייעץ עם רבנית טוהרה או רב.