RebSam

השאלה שלי היא האם מותר להדיח כלים במדיח בחום נמוך, פעם להדיח כלים בשריים ופעם לאחר מכן להדיח כלים חלביים? האם יש איזה פוסק שמתיר את זה?

שאלה מדויקת — ויש עליה תשובה ברורה מהפוסקים.

הנקודה המרכזית

כן — יש פוסקים שמתירים להשתמש במדיח אחד לכלי בשר ולכלי חלב בזה אחר זה (לא ביחד), בתנאים מסוימים.

המנחת שי בהלכות בשר בחלב מביא לשון זו: "קערות של בשר שהודחו ביורה חולבת [מדיח כלים] יש להורות היתר במדיח כלים... כלי בשר לחוד וכלי חלב לחוד בזה אחר זה. (יביע"א י...)"

וכן מוסיף: "יש מחמירים שלא לשטוף בו את כלי הבשר וכלי החלב ביחד, אלא שוטפים את הכלים בזה אחר זה."

הניסוח "יש מחמירים שלא להדיח ביחד" מלמד שאיסור ההדחה ביחד הוא עיקר הבעיה — לא ההשלמה בזה אחר זה.

התנאי הקריטי: ניקוי לפני ההדחה

אותו מנחת שי מוסיף תנאי מעשי חשוב: "ונכון יותר שינקה את שיירי האוכל והשומן מעל גבי הצלחות והסירים, ואחר כך יכניס את הכלים לתוכו על מנת לשוטפם."

כלומר — לפני הדחת כלי הבשר, יש לנקות היטב את שיירי האוכל, ואז להדיח. כך לא נשאר טעם בשר בתוך המדיח שיחלחל לכלי החלב בהדחה שאחריה.

מה עם חום נמוך?

כאן חשוב להדגיש: הפניני הלכה (בהלכות פסח, בדיני הגעלת כלים) כותב: "ויפעילו את המדיח על החום הגבוה ביותר, וכבולעו כך פולטו." — הכוונה שהדחה בחום גבוה פולטת את הבלוע. חום נמוך אינו פולט — ולכן הדחה בחום נמוך אינה מועילה לפליטת בליעות. מסקנה מעשית: מי שרוצה לסמוך על ההיתר של יביע אומר להדיח בזה אחר זה — צריך לעשות זאת בחום גבוה, לא בחום נמוך, כי חום נמוך אינו פולט את הטעם הבלוע בדפנות המדיח.

האור

הבן איש חי בהלכות בשר בחלב מפתח את הרעיון שהפרדת כלי הבשר והחלב היא ביטוי של הקדשת הבית לקדושה — כל כלי מקבל ייעוד פנימי משלו. השאיפה לייחד מדיח נפרד לכל סוג היא הביטוי המושלם של רעיון זה, גם אם ההלכה מאפשרת בדיעבד פתרון אחר.

מסקנה מעשית

להדיח כלי בשר ואחריהם כלי חלב באותו מדיח — יש על מי לסמוך לפי יביע אומר כפי שמביא מנחת שי, בתנאי שמנקים היטב את שיירי האוכל לפני ההדחה ומפעילים את המדיח בחום גבוה. הדחה בחום נמוך אינה מועילה לפליטת בליעות ואין פוסק שהתיר זאת במפורש — לכן תנאי זה הוא מכריע ואינו ניתן לוותר עליו.