RebSam

האם מותר ללכת לים בבין המיצרים ?

נושא חשוב ומעשי — הנה הדין המלא והמפורט.

האם מותר ללכת לים בבין המצרים?

ההלכה — שלוש תקופות, שלושה דינים שונים

א. שלושת השבועות (י"ז בתמוז עד ר"ח אב)

בתקופה זו אין איסור הלכתי פורמלי ללכת לים או לשחות בבריכה. אך הפניני הלכה מפתח את הרעיון שראוי להמעיט בתענוג בימים אלה — ויסוד ושורש העבודה כותב במפורש שראוי להימנע מלהתענג בבין המצרים. זוהי המלצה מוסרית — לא איסור דין.

ב. תשעת הימים (מר"ח אב עד ליל תשעה באב)

כאן נכנס דין ממשי. הגמרא במסכת יבמות (דף מג ע"א) קובעת שמשנכנס אב ממעטים בשמחה — ונפסק בשולחן ערוך אורח חיים סימן תקנא. רחיצה בים או בבריכה לשם בילוי ותענוג — אסורה בתשעת הימים.

אולם הפניני הלכה מוסיף חריג חשוב: "מי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות — מותר אף בתשעת הימים." כלומר, שחייה שנועדה לצורך רפואי או בריאותי ולא לבילוי — מותרת. ועוד: הרב פעלים (חלק ד, כט) כתב שמי שהתחיל ללמוד שחייה לפני בין המצרים — אף שראוי להחמיר בתשעת הימים, אין למחות ביד המיקל להמשיך ללמוד שחייה בתשעת הימים.

ג. שבוע שחל בו תשעה באב

זוהי התקופה החמורה ביותר, שבה מתחזקים כל דיני האבלות.

הבדל אמיתי בין אשכנזים לספרדים

כאן קיים הבדל מנהגי ממשי בנוגע למועד תחילת האיסור:

• אשכנזים: המנהג הוא להחמיר ברחיצת בילוי מר"ח אב — כלומר כל תשעת הימים כולם.

• ספרדים: הדין המחמיר חל מהשבוע שחל בו תשעה באב בלבד. לפני כן — מר"ח אב ועד אותו שבוע — יש יותר מקום להקל. הפניני הלכה מציין במפורש: "למנהג ספרדים טוב להחמיר בשבוע שחל בו תשעה באב, ולמנהג אשכנזים מר"ח אב." והילקוט יוסף מוסיף שרחיצה מר"ח אב עד תשעה באב אינה אסורה אלא מטעם מנהג — לא דין תורה ולא דאורייתא.

האור הפנימי

יסוד ושורש העבודה כותב שראוי להימנע מלהתענג בבין המצרים — לא כחומרא חיצונית, אלא כביטוי של זיכרון פנימי וכאב אמיתי על החורבן. הליקוטי הלכות מפתח את הרעיון שימי בין המצרים הם ימי ירידת האור העליון — ולכן הנהגת השמחה הפנימית נשמרת (כפי שמביא שלחן ערוך המדות — שמחה תמידית נשארת על האמצע גם באב), אך בילוי חיצוני ותענוג גופני הם שממעטים בהם.

מסקנה מעשית

לפני ר"ח אב — מותר ללכת לים לכולם; ראוי לנקוט זהירות ולא לעשות מזה "בילוי מרכזי" של השמחה. מר"ח אב — אשכנזים נמנעים מרחיצת בילוי; ספרדים נמנעים מהשבוע שחל בו תשעה באב. לצורך בריאותי — מותר לכולם בכל הימים, כפי שפסק הרב פעלים ומביא הפניני הלכה. הניואנס המעשי החשוב: אם שחייה היא חלק מאורח חיים בריא קבוע ולא בילוי חד-פעמי — יש על מי לסמוך אפילו בתשעת הימים, אך ספרד עדיף להחמיר לפחות בשבוע שחל בו תשעה באב.