הושענות — חגים · סוכות — נוסח סידור אשכנז

כל יום בסוכות שחל בשבת

לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ הוֹשַׁע נָא: לְמַעַנְךָ בּוֹרְאֵנוּ הוֹשַׁע נָא:

לְמַעַנְךָ גּוֹאֲלֵנוּ הוֹשַׁע נָא: לְמַעַנְךָ דּוֹרְשֵׁנוּ הוֹשַׁע נָא:

אֹֽם נְצוּרָֽה כְּבָבַֽת.

בּוֹנֶֽנֶת בְּדָֽת נֶֽפֶשׁ־מְשִׁיבַֽת.

גּוֹמֶֽרֶֽת הִלְכֽוֹת שַׁבָּֽת.

דּוֹרֶֽשֶׁת מַשְׂאַֽת שַׁבָּֽת.

הַקּוֹבַֽעַת אַלְפַּֽיִם תְּחֽוּם שַׁבָּֽת.

וּמְשִֽׁיבַת רֶֽגֶל מִשַּׁבָּֽת.

זָכֽוֹר וְשָׁמֽוֹר מְקַיֶּֽמֶת בַּשַּׁבָּֽת.

חָשָֽׁה לְמַהֵֽר בִּיאַֽת שַׁבָּֽת.

טוֹרַֽחַת כֹּֽל מִשִּׁשָֽׁה לַשַּׁבָּֽת.

יוֹשֶֽׁבֶת וּמַמְתֶּֽנֶת עַד־כְּלֽוֹת שַׁבָּֽת.

כָּבֽוֹד וָעֹֽנֶג קֽוֹרְאָֽה לַשַּׁבָּֽת.

לְבֽוּש וּכְסֽוּת מְחַלֶּֽפֶת בַּשַּׁבָּֽת.

מַֽאֲכָֽל וּמִשְׁתֶּֽה מְכִינָֽה לַשַּׁבָּֽת.

נֹֽעַם מְגָדִֽים מַנְעֶֽמֶת לַשַּׁבָּֽת.

סְעוּדֽוֹת שָׁלֽשׁ מְקַיֶּֽמת בַּשַּׁבָּֽת.

עַל־שְׁתֵּֽי כִכָּרֽוֹת בּוֹצַֽעַת בַּשַּׁבָּֽת.

פוֹרֶֽטֶת אַרְבַּֽע רְשֻׁיּֽוֹת בַּשַּׁבָּֽת.

צִוּוּֽי הַדְלָֽקַת נֵֽר מַדְלֶֽקֶת בַּשַּׁבָּֽת.

קִדּֽוּשׁ הַיּֽוֹם מְקַדֶּֽשֶׁת בַּשַּׁבָּֽת.

רֶֽנֶן שֶֽׁבַע מְפַלֶּֽלֶת בַּשַּׁבָּֽת.

שִׁבְעָֽה בַדָּֽת קֽוֹרְאָֽה בַּשַּׁבָּֽת.

תַּנְחִילֶֽנָּה לְיֽוֹם שֶׁכֻּלּֽוֹ שַׁבָּֽת.

הושע נא:

אני והו הושיעה נא. כהושעת אדם יציר כפיך לגוננה, בשבת קודש המצאתו כופר וחנינה. כהושעת גוי מצוין מקוים חופש, דעה כיוונו לבור שביעי לנופש. כהושעת העם נהגת כצאן להנחות, וחוק שמת במרה על מי מנוחות. כהושעת זבודיך במדבר סין במחנה, חכמו ולקטו בשישי לחם משנה. כהושעת טפוליך הורו הכנה במדעם, יישר כחם והודע למו רועם. כהושעת כולכלו בעונג מן המשומר, לא הפך עינו וריחו לא נגמר. כהושעת משפטי משאות שבת גמרו, נחו ושבתו רשויות ותחומים שמרו. כהושעת סיני השמעו בדיבור רביעי, ענין זכור ושמור לקדש שביעי. כהושעת פוקדו יריחו שבע להקף, צרו עד רדתה בשבת לתקף. כהושעת קהלת ועמו בבית עולמים, רצוך בחגגם שבעה ושבעה ימים. כהושעת שבים עולי גולה לפדיום, תורתך בקראם בחג יום יום. כהושעת משמחיך בבנין שני המחודש, נוטלין לולב כל שבעה במקדש. כהושעת חבוט ערבה שבת מדחים, מורביות מוצא ליסוד מזבח מניחים. כהושעת ברכות וארוכות וגבוהות מעלסים, בפטירתן יופי לך מקלסים. כהושעת מודים ומיחלים ולא משנים, כולנו אנו ליה ועינינו ליה שונים. כהושעת יקב מחצביך סובבים ברעננה, רוננים אני והו הושעה נא. כהושעת חיל זריזים משרתים במנוחה, קרבן שבת כפול עולה ומנחה. כהושעת לוייך על דוכנם להרבת, אומרים מזמור שיר ליום השבת. כהושעת נחומיך במצוותיך תמי ישתעשעון, ורצם והחליצם בשובה ונחת יוושעון. כהושעת שבות שבטי יעקב, תשוב ותשיב שבות אהלי יעקב - והושיעה נא. כהושעת שומרי מצוות וחוכי ישועות- אל למושעות והושיעה נא.

הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם: וְיִהְיוּ דְּבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְיָ קְרוֹבִים אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ: לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד:

קדיש שלם

יום טוב ראשון של סוכות

לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ הוֹשַׁע נָא: לְמַעַנְךָ בּוֹרְאֵנוּ הוֹשַׁע נָא:

לְמַעַנְךָ גּוֹאֲלֵנוּ הוֹשַׁע נָא: לְמַעַנְךָ דּוֹרְשֵׁנוּ הוֹשַׁע נָא:

לְמַֽעַן אֲמִתָּֽךְ. לְמַֽעַן בְּרִיתָֽךְ. לְמַֽעַן גׇּדְלָֽךְ וְתִפְאַרְתָּֽךְ. לְמַֽעַן דָּתָֽךְ. לְמַֽעַן הוֹדָֽךְ. לְמַֽעַן וִעוּדָֽךְ. לְמַֽעַן זִכְרָֽךְ. לְמַֽעַן חַסְדָּֽךְ. לְמַֽעַן טוּבָֽךְ. לְמַֽעַן יִחוּדָֽךְ. לְמַֽעַן כְּבוֹדָֽךְ. לְמַֽעַן לִמּוּדָֽךְ. לְמַֽעַן מַלְכוּתָֽךְ. לְמַֽעַן נִצְחָֽךְ. לְמַֽעַן סוֹדָֽךְ. לְמַֽעַן עֻזָּֽךְ. לְמַֽעַן פְּאֵרָֽךְ. לְמַֽעַן צִדְקָתָֽךְ. לְמַֽעַן קְדֻשָּׁתָֽךְ. לְמַֽעַן רַֽחֲמֶֽיךָ הָֽרַבִּֽים. לְמַֽעַן שְׁכִֽינָתָֽךְ, הוֹשַׁע נָא: לְמַֽעַן תְּהִלָּתָֽךְ, הוֹשַׁע נָא:

אֲנִי וָהוֹ הוֹשִׁיעָה נָא:

כְּהוֹשַֽׁעְתָּ אֵלִֽים בְּלֽוּד עִמָּֽךְ. בְּצֵֽאתְךָֽ לְיֵֽשַׁע עַמָּֽךְ. כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַֽׁעְתָּ גּֽוֹי וֵֽאלֹהִֽים. דְּרוּשִֽׁים לְיֵֽשַׁע אֱלֹהִֽים. כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַֽׁעְתָּ הֲמֽוֹן צִבְאֽוֹת. וְעִמָּֽם מַלְאֲכֵֽי צְבָאֽוֹת. כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַֽׁעְתָּ זַכִּֽים מִבֵּֽית עֲבָדִֽים. חַנּֽוּן בְּיָדָֽם מַֽעֲבִידִֽים. כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַֽׁעְתָּ טְבוּעִֽים בְּצֽוּל גְּזָרִֽים. יְקָֽרְךָֽ עִמָּֽם מַֽעֲבִירִֽים. כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַֽׁעְתָּ כַּנָּֽה מְשׁוֹרֶֽרֶת וַיּֽוֹשַׁע. לְגוֹחָֽהּ מְצֻיֶּֽנֶת וַיִּוָּֽשַׁע. כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַֽׁעְתָּ מַֽאֲמַֽר וְהֽוֹצֵאתִֽי אֶתְכֶֽם. נָקֽוּב וְהֽוּצֵאתִֽי אִתְּכֶֽם. כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַֽׁעְתָּ סֽוֹבְבֵֽי מִזְבֵּֽחַ. עֽוֹמְסֵֽי עֲרָבָֽה לְהַקִּֽיף מִזְבֵּֽחַ. כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַֽׁעְתָּ פִּלְאֵֽי אָרֽוֹן כְּהֻפְשַֽׁע. צִעֵֽר פְּלֶֽשֶׁת בַּֽחֲרֽוֹן אַֽף וְנוֹשַֽׁע. כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַֽׁעְתָּ קְהִלּֽוֹת בָּבֶֽלָה שִׁלַּֽחְתָּ. רַחֽוּם לְמַֽעֲנָֽם שֻׁלַּֽחְתָּ. כֵּן הוֹשַׁע נָא:

כְּהוֹשַֽׁעְתָּ שְׁבֽוּת שִׁבְטֵֽי יַֽעֲקֹֽב. תָּשֽׁוּב וְתָשִֽׁיב שְׁבֽוּת אָֽהֳלֵֽי יַֽעֲקֹֽב. וְהוֹשִֽׁיעָה נָּֽא:

כְּהוֹשַֽׁעְתָּ שֽׁוֹמְרֵֽי מִצְוֹֽת וְחוֹכֵֽי יְשׁוּעֽוֹת. אֵֽל לְמֽוֹשָׁעֽוֹת וְהוֹשִֽׁיעָה נָּֽא:

אֲנִי וָהוֹ הוֹשִׁיעָה נָא:

הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם: וְיִהְיוּ דְּבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְיָ קְרוֹבִים אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ: לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד:

קדיש שלם

יום שני של סוכות

לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ הוֹשַׁע נָא: לְמַעַנְךָ בּוֹרְאֵנוּ הוֹשַׁע נָא:

לְמַעַנְךָ גּוֹאֲלֵנוּ הוֹשַׁע נָא: לְמַעַנְךָ דּוֹרְשֵׁנוּ הוֹשַׁע נָא:

כשחל ביום א':

לְמַֽעַן אֲמִתָּֽךְ. לְמַֽעַן בְּרִיתָֽךְ. לְמַֽעַן גׇּדְלָֽךְ וְתִפְאַרְתָּֽךְ. לְמַֽעַן דָּתָֽךְ. לְמַֽעַן הוֹדָֽךְ. לְמַֽעַן וִעוּדָֽךְ. לְמַֽעַן זִכְרָֽךְ. לְמַֽעַן חַסְדָּֽךְ. לְמַֽעַן טוּבָֽךְ. לְמַֽעַן יִחוּדָֽךְ. לְמַֽעַן כְּבוֹדָֽךְ. לְמַֽעַן לִמּוּדָֽךְ. לְמַֽעַן מַלְכוּתָֽךְ. לְמַֽעַן נִצְחָֽךְ. לְמַֽעַן סוֹדָֽךְ. לְמַֽעַן עֻזָּֽךְ. לְמַֽעַן פְּאֵרָֽךְ. לְמַֽעַן צִדְקָתָֽךְ. לְמַֽעַן קְדֻשָּׁתָֽךְ. לְמַֽעַן רַֽחֲמֶֽיךָ הָֽרַבִּֽים. לְמַֽעַן שְׁכִֽינָתָֽךְ, הוֹשַׁע נָא: לְמַֽעַן תְּהִלָּתָֽךְ, הוֹשַׁע נָא:

כשחל ביום ג', ד', או ו':

אֶֽבֶן שְׁתִיָּֽה. בֵּֽית הַבְּחִירָֽה. גֹּֽרֶן אׇרְנָֽן. דְּבִֽיר הַמֻּצְנָֽע. הַֽר הַמּֽוֹרִיָּֽה. וְהַֽר יֵֽרָאֶֽה. זְבֻֽל תִּפְאַרְתֶּֽךָ. חָנָֽה דָוִֽד. טֽוֹב הַלְּבָנֽוֹן. יְפֵֽה נֽוֹף מְשֽׂוֹשׂ כׇּל־הָאָֽרֶץ. כְּלִֽילַת יֹֽפִי. לִינַֽת הַצֶּֽדֶק. מָכֽוֹן לְשִׁבְתֶּֽךָ. נָוֶֽה שַֽׁאֲנָֽן. סֻכַּֽת שָׁלֵֽם. עֲלִיַּֽת שְׁבָטִֽים. פִּנַּֽת יִקְרַֽת. צִיּֽוֹן הַֽמְצֻיֶּֽנֶת. קֹֽדֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים. רָצֽוּף אַֽהֲבָֽה. שְׁכִינַֽת כְּבוֹדֶֽךָ. הוֹשַׁע נָא: תֵּֽל תַּלְפִּיּֽוֹת. הוֹשַׁע נָא:

לאחר אמירת ההושענא המתאימה לאותו יום, חותמים עם: