RebSam

איפה הרמא בסימן תסב הזכיר את מנהג השרויה?

שאלה מצוינת — ובעצם אתה שם את האצבע על נקודה חשובה מאוד. 🎯

חייב להיות כנה איתך: טעיתי בתשובה הקודמת.

הרמ"א בסימן תסב לא הזכיר את מנהג השרויה. הסימן הזה עוסק בדיני לישת המצות — ולא במנהג גבּרוֹץ.

המקור הנכון למנהג מצה שרויה אצל האשכנזים הוא סימן תנח, שם דנים בעניין מצה שיש בה סדקים וחשש קמח שלא נאפה. אבל גם שם — המנהג הידוע של "גבּרוֹץ" כמנהג חסידי מובהק אינו מופיע ברמ"א במפורש, אלא התפתח דרך פוסקים מאוחרים יותר ומנהגי הצדיקים.

אני מבקש סליחה על הציון הלא מדויק — עדיף להגיד "איני יודע את המקום המדויק" מאשר לצטט סימן שגוי. זו אחת ממידות הלימוד החשובות ביותר.

אם תרצה, נחפש יחד את המקור המדויק למנהג זה — יש לו שורשים מעניינים בספרות האחרונים.

_לכל החלטה מחייבת, רב שמכיר את מצבך יוכל להוסיף ניואנסים שאני לא יכול לראות מכאן._

RebSam 🔥