RebSam

מהם הדברים שעדין אסורים במוצאי ט באב ?

שאלה מעשית וחשובה, במיוחד השנה כשמוצאי הצום נושק ליום שישי.

ההלכה

התלמוד (תענית כט, א) מציין שרובו של היכל נשרף ביום עשירי באב. לכן, למרות שהצום מסתיים בצאת הכוכבים, מנהג ישראל להמשיך מקצת דיני אבלות אל תוך מוצאי הצום ויום המחרת.

הבדל בין ספרדים לאשכנזים (בשנה רגילה):

השולחן ערוך (אורח חיים, סימן תקנח, סעיף א) פוסק לספרדים: "נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי וביום עשירי". שאר הדברים (רחיצה, תספורת, כביסה) מותרים מיד במוצאי הצום לדעת מרן.

הרמ"א (שם) פוסק לאשכנזים שמחמירים גם שלא לרחוץ, להסתפר ולכבס — אך הכל רק עד חצות היום של העשירי באב.

השנה (תשפ"ו - 2026) — עשירי באב חל ביום שישי:

כיוון שלמחרת שבת, הדין משתנה לקולא עבור האשכנזים. המשנה ברורה (סימן תקנח, ס"ק ג) פוסק שכאשר עשירי באב חל בערב שבת, מותר לרחוץ, להסתפר ולכבס מיד במוצאי הצום (חמישי בערב) או בשישי בבוקר, כדי שלא ייכנס לשבת מנוול.

בשר ויין נשארים אסורים לכולם בחמישי בערב ובשישי בבוקר (למעט טעימת תבשילי שבת), ומותרים רק בסעודת השבת עצמה.

המשמעות העמוקה (האור)

התלמוד (תענית כט, א) מביא את דברי רבי יוחנן: "אלמלי הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי, מפני שרובו של היכל בו נשרף". המשמעות העמוקה היא שהחורבן אינו אירוע של רגע אחד שנגמר בצאת הכוכבים; האש ממשיכה לבעור ביום שאחרי. היציאה מהאבל חייבת להיות הדרגתית, כדי להפנים את עומק השבר לפני שחוזרים מיד לשגרת החיים ולשמחה.

מסקנה מעשית (למעשה)

במוצאי הצום השנה (חמישי בערב), מותר מיד לרחוץ, לכבס ולהסתפר לכבוד שבת (לספרדים מעיקר הדין, ולאשכנזים בגלל ערב שבת). אכילת בשר ושתיית יין נשארות אסורות עד כניסת השבת, אך מותר לטעום מתבשילי השבת במהלך הבישול ביום שישי.