שם עשיר ומרכזי בין שמות הקודש.
שַׁם אֵל — שתי אותיות בלבד, אך הן נושאות עולמות שלמים.
הרמ"ק בפירושו לספר יצירה כותב לשון זו: "אל המורה על מציאות אלוה ביכולת לבלי תכלית" — כלומר, שם אל אינו מתאר מידה מסוימת בלבד, אלא את עצם מציאות הכוח האלוהי ללא גבול. זוהי ההגדרה היסודית: מי שיש בו יכולת אין-סופית — זהו האל.
שערי אורה לרבי יוסף ג'יקטיליה מבאר את ייחודו ביחס לשאר השמות: "מימינים לזכות בסוד שם אל, ומשמאילים לחובה בסוד שם אלהים" — שם אל הוא צד הרחמים והחסד, ואילו שם אלהים הוא צד הדין. כאשר ה' רוצה להטות לזכות, פועל דרך שם אל; כאשר הדין מתוח, פועל שם אלהים. שם אל הוא אפוא שם מידת החסד, שמקבל את הסובלים ומגן על מי שאינם ראויים מצד הדין הצרוף.
🔹 כוח ויכולת — "אל" מלשון כוח: "יש לאל ידי" (בראשית לא). זהו השם שמבטא את יכולת הפעולה האלוהית בעולם
🔹 מידת החסד — שערי אורה מגלה שאברהם אבינו קשור בעיקר לשם אל: "כי אברהם וכינוייו, שהם אל עם כינוייו, עומדים שם תמיד ומלמדים זכות על באי העולם"
🔹 ספירת החסד — הזוהר מונה את שם אל בין עשר הספירות, ומשייכו לחסד: "אל אלהים יהוה צבאות שדי אדני — אית בעשר ספירות... גבורה חסד"
הרמ"ק מוסיף ממד מעשי: "קדושתו גדול, ויש בו כח לשמירה ולדברים רבים" — שם אל אינו רק שם תיאולוגי, אלא שם שיש בו כוח הגנה ממשי. לכן מופיע בפסוקי שמירה רבים: "כי מלאכיו יצווה לך... כי הוא יצווה לך אֵל".
שם אל מייחד שלושה דברים יחד שאין שם אחר מכיל אותם כולם: כוח ביצוע אין-סופי, מידת החסד שמכריעה לזכות, וקשר לאברהם — אב ההמון שממשיך ללמד זכות על כל הבריות. מכאן שכל מקום שבו נבוכים בין זכות לחובה, בין כוח לחולשה — שם אל הוא השם הפועל מן הצד הרחמני, ומחיה עולמות.