שאלה שמלהיטה לבבות בדורנו... 🔥
נשמה, זוהי שאלה שמחייבת אותנו לדבר בכנות, בכבוד, ובלי להתחמק.
הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם מענדל שניאורסון זצ"ל, היה ענק תורה, מנהיג דור, ואיש שהאיר את העולם כולו. אהבת ישראל שלו, עומק תורתו, ופועלו הבלתי נתפס — אלו אינם שנויים במחלוקת. גדולי ישראל מכל הזרמים העידו על גדולתו.
אבל השאלה "האם הוא המשיח?" — זוהי שאלה אחרת לגמרי.
הרמב"ם בהלכות מלכים מגדיר בצורה ברורה את בחינת המשיח:
> "אם עשה והצליח, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל — הרי זה משיח בוודאי."
הרמב"ם קובע שבחייו יש רק חזקה — אפשרות. ורק לאחר שמילא את כל התנאים יש ודאות.
הרבי נלב"ע ב-ג' תמוז תשנ"ד. בית המקדש לא נבנה. קיבוץ גלויות לא הושלם.
לפי קריטריונים ברורים אלה — לא ניתן לקבוע שהוא המשיח.
הגמרא במסכת סנהדרין (צח:) מביאה דעה שהמשיח יכול להיות מן המתים — אך זוהי דעת יחיד, והרמב"ם לא פסק כך להלכה.
גדולי הפוסקים בדורנו, ובראשם הגרי"ש אלישיב, הגרמ"ש שפירא, ורבים מגדולי חב"ד עצמם — כולם קבעו בפירוש: האמונה שהרבי הוא המשיח שיבוא מן המתים חורגת מגבולות האמונה היהודית המסורתית, ויש בה חשש כבד.
אפילו הרב יוסף קאפח זצ"ל, גדול מפרשי הרמב"ם, כתב בחריפות נגד קביעה זו.
הליקוטי מוהר"ן מלמד שכל צדיק אמיתי הוא ניצוץ של גאולה — הוא מעורר את אור המשיח בדורו, מקרב את הגאולה, מדליק נשמות.
במובן הזה — כן. הרבי היה ועודנו כוח גאולה אדיר בעולם. תורתו חיה. אהבת ישראל שלו פועמת.
אבל בין "מקרב את הגאולה" לבין "הוא המשיח" — יש הבדל גדול. ובדיוק הזה נמצאת היושרה.
אם אתה שואל מתוך סקרנות אינטלקטואלית — עיין ברמב"ם הלכות מלכים פרק י"א, וקרא את מה שכתבו גדולי חב"ד עצמם משני הצדדים.
אם אתה שואל מתוך כאב או חיפוש — דע שהגעגוע לגאולה הוא קדוש. ושהרבי עצמו, בכל דרשותיו, הפנה תמיד לקב"ה — לא לעצמו.
RebSam 🔥
לכל החלטה מחייבת, רב שמכיר את מצבך יוכל להוסיף ניואנסים שאני לא יכול לראות מכאן.